מדאר ואח' נ' מישעול

פסק דין

בפניי תביעה ותביעה שכנגד, הנסבות אודות סכסוך בין שני שכנים המתגוררים במגרש משותף ברחוב אוסישקין 12 ברחובות.

א. רקע עובדתי ודיוני:

כל אחד מהצדדים הקים את בית מגוריו בחלק מהחלקה שיועד לו, כפי שפורט בהסכם השיתוף שנחתם בין הצדדים ב- 08/2004. בית התובעים שהינם גם הנתבעים שכנגד (להלן: התובעים) ממוקם בעורף החלקה ונבנה כבית חדש, לפני כ-7 שנים. בית הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: הנתבעת), הינו הבית הממוקם בחזית החלקה ונבנה במקור לפני למעלה מ-60 שנה והורחב לפני כ-7 שנים.

הצדדים טענו בכתבי טענותיהם ובהמשך בסיכומיהם בכתב, להפרות שונות של הסכם השיתוף, אשר הסבו , לטענת כל אחד מהם, ירידת ערך לנכסיהם. כן, עתרו הצדדים למתן צווי עשה שונים הנוגעים לרכיבים/אזורים שונים של הבתים.

בישיבות קדמי המשפט (שהתנהלו בעבר בפני כב' השופטת שמולביץ ולאחר מכן בפניי) הושגו הסכמות דיוניות שונות ומונה בהסכמה מומחה מטעם בית המשפט, לבחינת טענות הצדדים. בחוות הדעת של המומחה שמונה, אינג' צבי רון, מיום 20/2/11, נבחנו טענותיהם השונות של הצדדים.

בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 6/9/12, הושגו הסכמות הנוספות, שצדדים לא יגישו תצהירי עדות ראשית ופסק הדין יינתן על פי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], על פי החומר המונח בפני , התשמ"ד-1984 ולאחר שבית המשפט יערוך ביקור יחד עם הצדדים בשטח ויוגשו סיכומים.

ביום 11/11/12 נערך ביקור בשטח ולאחר מכן, הוגשו סיכומי הצדדים.

בסיכומיהם, ננטשו חלק מהסעדים שנתבעו תחילה (בעקבות אימוץ חלק מהקביעות שבחוות המומחה מטעם בית המשפט ובעקבות הביקור בשטח).

ב. דיון והכרעה:

המחלוקת האמתית והעמוקה נוצרה בין הצדדים, בשעה שהתובע החליט לקבוע עובדות בשטח ולבנות את ביתו בסטייה מההיתר שהוצא על ידו (בהסכמה), ותוך כדי עריכת שינויים מהותיים, אשר כללו הגדלת שטח הבניה בביתו, תוך כדי יצירת יחידה או יחידות עצמאיות, במרתף ביתו.

המרתף אף הושכר למטרות מסחריות, לפחות בתחילת הדרך ולאחר מכן, לטענת התובע, שימש (כיחידה עצמאית), למגוריו בנו.

הנתבעת התנגדה נחרצות לאמור ופנתה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ואף התנגדה לבקשות שונות שהוגשו לוועדה על ידי התובע, להכשרת הבניה והיחידה הנוספת האמורה.

אין ספק בעיני שהתובע נקט בהליכי תיק זה, כאמצעי להפעיל לחץ על הנתבעת, על מנת ש"תיסוג" מהתנגדותה ליחידה הנוספת שהוא בנה במרתף.

הפרשנות של התובע, כי על פי הסכם השיתוף היה על הנתבעת להסכים למעשיו, אין לה על מה להתבסס ודווקא הוא, בשעה שהחליט לקבוע את העובדות הנ"ל בשטח, נטש את אותן ההתחייבויות שנקבעו בהסכם השיתוף, תחילה בערמה ולאחר מכן, בכוחניות.

בתגובה לתביעה, הנתבעת, הגישה, עם הגנתה, את תביעתה שכנגד.

במהלך השנים, מאז בניית ביתו, התובע לא עמד נואש והמשיך לנסות לנהל הליכי תכנון שונים, על מנת להכשיר את הבניה, כפי שבוצעה על ידו, כולל הוספת היחידה במרתף ולחילופין, הותרת מדרגות ודלת הגישה העצמאיות שנבנו למרתף, על כנן. כמו כן, התובע פרסם את ביתו למכירה, תוך כדי הצגתו כבית, היכול לשמש כמס' יחידות עצמאיות.

מקובלת עלי טענת הנתבעת, שהיא נגררה להליכי תכנון מרובים (בהתנגדות) ולדיונים בוועדה המקומית ובוועדות ערר, על לא עוול בכפה. כך הדבר, אף באשר להליכים בתיק זה.

חוות הדעת של המהנדס – צבי רון, שמונה בהסכמה מטעם בית המשפט, הינה ארוכה ומפורטת ובמסגרתה, הוא בחן את טענות הצדדים, באשר למחלוקת העיקרית (כמפורט דלעיל) ובאשר למחלוקות הנלוות הנוספות, כפי שפורטו בחוות דעתו.

מרבית טענות התובע נדחו על ידו. הוא מפרט ומתאר את השוני בין ערכי שטח שפורטו במדידות שונות שבוצעו, לבין גודל המגרש בפועל (שהינו, בסה"כ בכ- 10 מ"ר, קטן יותר, מהערכים שנרשמו). עובדה זו ולא אחרת, "גורעת" מס' מטרים מערכים מסוימים שנרשמו לגבי גודל החלק של המגרש של כל אחד מהצדדים הרשום בהסכם השיתוף.