מד האוץ של המכונית המשומשת זויף - החברה והבעלים הקודמים יפצו

1.         רקע כללי

הנתבעת היא חברה שעיסוקה בממכר כלי רכב משומשים. ביום  12/01/04 רכש התובע מהנתבעת רכב תוצר "פולקסוואגן" שנת ייצור 1996 מ.ר. 69-652-07 תמורת סכום של 47,000 ש"ח. במועד המכירה הראה מד האוץ (הספידומטר) של הרכב 247,000 ק"מ, וכך אף צוין בהסכם שנחתם בין התובע לבין הנתבעת (נספח ב' לכתב התביעה).

הנתבע 2 הוא מנהל הנתבעת אשר הציג את הרכב בפני התובע וניהל עמו את המשא ומתן לרכישת הרכב. הנתבע 4 הוא הבעלים הקודם של הרכב, אשר  החזיק בו מיום 14/10/02 עד יום 03/12/03,  אז מכר אותו לנתבעת 1.

ביום 08/12/04 בעקבות תקלה ברכב, הגיע התובע למוסך המרכזי של "פולקסוואגן" בירושלים, ושם התברר לו, על סמך נתוני המחשב וטיפולים קודמים שעבר הרכב,  כי כבר בשנת 2001 (3 שנים בטרם רכש את הרכב)  הספיק הרכב לגמוא 416,000 ק"מ.

בבדיקה שערך מומחה מטעמו של התובע (השמאי גיא יוסיפון) - נמצא, כי עד למועד מכירתו של הרכב לתובע גמא הרכב כ-570,000 ק"מ, כי המדובר למעשה ברכב "פולקסוואגן" מדגם "קרוול" ולא מדגם "טרנספורטר", כפי שצוין בהסכם וכפי שהוצג בפני התובע בעת המשא ומתן, וכי במועד המכירה עמד שוויו של הרכב בפועל על סך של 32,040 ש"ח ולא על סך של 47,000 ש"ח (חוות הדעת השמאית צורפה כנספח ג' לכתב התביעה).  

התובע פנה לנתבעת 1 ודרש לבטל העסקה, אך זו סירבה, ומשכך הגיש התובע את התביעה דנן, בה עתר לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, בסך של 95,870 ש"ח  בגין הנזקים ששנגרמו לו, לטענתו, בשל זיוף מד-האוץ ברכב. סכום התביעה נחלק לחמישה רכיבים:

א.    א.    פיצוי בסך של 50,171 ש"ח בגין  השבת סכום העסקה בתוספת ריבית והצמדה.

ב.     ב.     פיצוי בסך של 8,155 ש"ח  בגין עלות תיקון תקלות ברכב

ג.       ג.       פיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין עגמת נפש

ד.     ד.     פיצוי בסך של  980 ש"ח בגין עלות החלפת שני צמיגים ברכב

ה.    ה.    סך של 6,564 ש"ח  בגין הוצאות שמאי ושכ"ט עו"ד.

בסיכומיו זנח התובע את עתירתו לפיצוי בסך של 50,171 ש"ח בגין השבת סכום העסקה (ובצדק נהג כך, שהרי בכתב התביעה לא התבקש סעד של ביטול ההסכם והשבה), ובמקומו עתר לפיצוי בסך של 12,960 ש"ח, המהווה את ההפרש בין מחירו האמיתי של הרכב  (בהתחשב במספר הק"מ שהספיק לעבור)  לבין המחיר ששולם על ידו בפועל, בהתאם לחוות דעתו של השמאי גיא יוסיפון. כך, שסכום התביעה עומד למעשה על סך של 69,480 ש"ח.

יש לציין, כי התביעה הוגשה לכתחילה נגד ארבעה נתבעים: נגד הנתבעים 1-2, אשר כאמור מכרו לתובע את הרכב, ונגד  הנתבעים 3-4, הבעלים הקודמים של הרכב (הנתבע 3 החזיק ברכב עד ליום 07/10/01 אז מכר אותה לנתבעת 1, ואילו הנתבע 4 החזיק ברכב מיום 14/10/02 עד יום 03/12/03, אז מכר אותו בחזרה לנתבעת 1). בכתב הגנתו  טען הנתבע 3, כי בעת שרכש את הרכב, באמצע שנת 2000, מד האוץ של הרכב הראה כ- 375,000 ק"מ, ובעת שהחזיר את הרכב לנתבעת 1 (במסגרת עסקת "טרייד-אין", בה החליף את רכב ה""פולקסוואגן"" ברכב תוצר "וולוו") הראה מד האוץ של הרכב כ- 450,000 ק"מ. הנתבע 3 תמך טענותיו במסמכי טיפול שעבר הרכב במוסך גרינברג ובמוסך " צ'מפיון מוטורס" בירושלים במועדים הרלבנטיים, בהם צוינו מספרי הקילומטרים הנ"ל (נספחים א-ב' לכתב הגנתו). הנתבע 4, לעומת זאת, טען בכתב הגנתו, כי בעת שרכש את הרכב מהנתבעת 1 (ביום 14/10/02) עמד מד-האוץ של הרכב על  222,000 ק"מ, וכי במועד החזרת הרכב לנתבעת 1, בחלוף  שנה וחדשיים (במסגרת עסקת טרייד אין), עמד מד האוץ על 263,000 ק"מ. עם זאת, טען הנתבע 4, כי הוא לא זייף את מד האוץ של הרכב, וכי גם לא היה לו כל אינטרס לזייף את מד-האוץ.

הנתבעים 1-2 מצדם טענו, כי הם משמשים כמתווכים במכוניות משומשות, הא ותו לא. לטענתם, אין לנתבעת 1 ואף לא יכולה להיות לה - מטבע עיסוקה- כל ידיעה בדבר מצבם הטכני והתחזוקתי של הרכבים המוצגים לראווה במגרש המכוניות שבבעלותה, והאחריות הבלעדית למצבו התחזוקתי והפיסי של הרכב מוטלת על רוכש הרכב, אשר רשאי לקחת את הרכב לבדיקה טרם הרכישה. הנתבעים 1-2, טוענים, כי  הם מעולם לא זייפו את מד האוץ ברכב, כי בעת מכירת הרכב לתובע, מונה הקילומטרים על לוח המחוונים הראה 247,000 ק"מ ,  והתובע נטל על עצמו את הסיכון בענין זה. הנתבעים 1-2 אינם מכחישים, אמנם, את הטענה כי הרכב כבר היה בעבר בחזקתם, אך טוענים, כי באותה עת לא היו לחברה רישומים ממוחשבים, ולכן אינם הם יכולים לבדוק ענין זה. 

לאור טענות ההגנה של הנתבעים, ביקש התובע מביהמ"ש ביום 02/05/06 , בהסכמת הנתבע 3, למחוק את הנתבע 3 מכתב התביעה ללא צו להוצאות, בקשה אשר התקבלה על ידי, בהחלטה מיום 04/05/06  (ע' 5 לפרוטוקול). 

ביום 26/03/08, בפתח הדיון שנקבע לשמיעת ההוכחות, הודיעו התובע והנתבעים 1-2, כי הגיעו להסכם פשרה סופי וכולל, לפיו מבלי להודות באף טענה ועובדה הנטענת בכתב התביעה , ישלמו הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, לתובע את מלוא סכום התביעה (95,870 ש"ח)  ואולם, אם ישלמו לתובע את הסך של 29,000 ש"ח ב-5 תשלומים חודשיים רצופים (ארבעה תשלומים בסך של 6000 ש"ח כל אחד וחמישי על סך של 5000 ש"ח) החל ב-01/04/08 - הרי, שתשלומים אלו יהוו סילוק סופי ומוחלט של החוב. לבקשת התובע והנתבעים 1-2, ניתן להסכם הפשרה הנ"ל  תוקף של פסק דין  (ע' 16 לפרוטוקול).

פסק הדין דנן עניינו, אפוא, בשאלת אחריותו של הנתבע 4  בלבד.

2.         דיון והכרעה

הנתבע 3 העיד בתצהירו, כי  את רכב ה"פולקסוואגן"  הוא רכש בשנת 2000 מהבעלים הקודמים שלו (יוסף לשקר), כשמד-האוץ שלו עמד על כ-375,000 ק"מ, וכי זמן קצר קודם לכן עבר המנוע שיפוץ כללי במוסך "פולקסוואגן" בירושלים, וממסמכי השיפוץ ניתן ללמוד כי במועד זה עמד מד-האוץ של הרכב על 366,954 ק"מ.  עוד העיד הנתבע 3, כי ביום 07/10/01  הוא רכש מהנתבעת 1 רכב תוצר "וולוו" S70 במחיר של 122,000 ש"ח וכי כחלק מתנאי העסקה הוסכם שהנתבעת 1 תרכוש ממנו את רכב ה"פולקסוואגן" ותקזז בגינו סך של 50,000 ש"ח מהתמורה בסך של 122,000 ש"ח , וכך אמנם נעשה.  לדברי הנתבע 3, שוויו של רכב ה"פולקסוואגן" עמד אותה עת, למעשה, על סך של  67,000 ש"ח, ואולם בשל מספר הקילומטרים הרב שהרכב הספיק לגמוא    (450,000 ק"מ) הסכימה הנתבעת לקזז ממחיר העסקה סך של 50,000 ש"ח בלבד.