מגן נ' אשר ואח'

פסק דין

בפני תביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד –1984 (להלן: "תקנות סד"א").

העובדות הרלבנטיות לענייננו:

התובע הינו הבעלים של בית בישוב שריגים, ומתחת לביתו בנה יחידת דיור נוספת, וזו הושכרה לנתבעים (להלן: "הדירה").

ביום 14.8.09 נחתם בין התובע לנתבע 1 הסכם שכירות, ומכוחו התחייב הנתבע 1 לשלם דמי שכירות ולשאת בהוצאות החשמל לדירה (להלן: "ההסכם").

הנתבעת 2 היא אשתו של הנתבע 1, והיא מתגוררת עימו ועם ילדיהם בדירה.

התובע ובני משפחתו מתגוררים בבית מעל לדירה, וכך הצדדים להליך זה הינם שכנים.

זמן קצר לאחר כניסת הנתבעים לדירה התגלעו בינם לבין התובע, מחלוקות ממחלוקות שונות.

אשת התובע הגיש כנגד הנתבעים תלונה למשטרה בגין איומים והתחברות פיראטית לכבלים.

הנתבעים מצידם טענו כי היו בבית רטיבויות והצפות, שלא טופלו על ידי התובע כראוי. מנגד התובע טען כי השקיע כספים רבים בתיקון הליקויים אך חלקם נבעו מכך שהנתבעים זרקו חפצים שונים לביוב.

על פי עדויות הצדדים היו ביניהם חילופי דברים קשים והאווירה הפכה לעכורה, תוך מספר חודשים.

אין חולק כי עד סוף חודש דצמבר שולמו חשבונות החשמל על ידי הנתבעים מדי חודש או חודשיים. החל מחודש ינואר לא שולמו החשבונות כסדרם.

ביום 14.6.10 שילם הנתבע 1 עבור חשבונות החשמל לחודשים ינואר פברואר, וביום 14.7.10 שילם הנתבע 1 עבור החודשים מרץ עד יוני 2010 ואף הותיר בידי התובע יתרה קטנה לתשלומים עתידים.

חרף המחלוקות, ביום 27.6.10 הודיע הנתבע 1 לתובע בהודעה שנשלחה בדואר רשום כי ברצונו להאריך את ההתקשרות בין הצדדים על פי האופציה הנתונה לו בסעיף 5 להסכם.

ביום 21.7.10 שלח התובע לנתבעים, באמצעות באת כוחו, מכתב שכותרתו "התראה בטרם נקיטת הליכים". במכתב זה התלונן התובע על הנזקים שהנתבעים גורמים לדירה, על הפלישה למחסן הבית, שאינו חלק מהמושכר, וכן על אי תשלום חשבונות המים. בסוף המכתב הבהיר התובע כי אם המחדלים לא יתוקנו יפעל לביטול ההסכם. ( להלן: "ההתראה").

ביום 27.7.10 שלח התובע לנתבעים הודעה על ביטול הסכם יחד עם דרישה לפנות את הדירה (להלן: "הודעת הביטול").

בחודשים יולי-אוגוסט 2010 הסלימו היחסים עד כדי הגשת תלונות הדדיות במשטרה בעניין איומים.

ביום 3.8.10 הגישו הנתבעים תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש לפיצויי בסך 30,000 ₪ וזאת בגין אובדן שימוש והנאה בשל הרטיבויות בדירה, ההצפות והפרות נוספות שהיו לטענתם.

במהלך חודש אוגוסט 2010 הגישו הצדדים לבית משפט השלום בירושלים בקשות למתן צווים בגין הטרדה מאיימת וביום 12.8.10 הסכימו הצדדים, בדיון שהתקיים בפני כב' השופט פולוק, למתן צווי הרחקה הדדים.

במהלך אותו חודש הגיש התובע את תביעת הפינוי שבפני.