מגן ואח' נ' קרול ואח'

החלטה

1. לפני בקשה למתן סעדים זמניים;

במסגרת הבקשה עתרו המבקשים לצו המורה למשיבים להימנע מכל הפרעה, שיבוש או מניעה של עבודות חיזוק נגד רעידות אדמה ושימור הבניין בהתאם להיתר בניה שניתן כדין; לרבות העבודות הנדרשות בדירה בה מחזיקים המשיבים כדיירים מוגנים; וכן לצו המורה למשיבים לאפשר למבקשים להיכנס לדירה בה מתגוררים המשיבים ולבצע בה עבודות חיזוק ולשימור הבניין בהתאם להיתר הבניה שניתן כדין.

2. הבקשה הוגשה בלוויית כתב תביעה שבמסגרתו עתרו המבקשים לייתן צו קבוע אשר זהה בנוסחו למבוקש בגדרי הבקשה לסעדים זמניים וכן לחייב את המשיבים בתשלום בסך 1,000,000 ₪ על הנזקים שנגרמו למבקשים עד כה כתוצאה מהתנהלות המשיבים.

3. על יסוד כתבי הטענות מטעם הצדדים בגדרי הבקשה התקיים ביום 9.12.2013 דיון במעמד הצדדים; במסגרתו ביקשו הצדדים למצות הידברות ביניהם. לאחר שהמגעים בין הצדדים לא עלו יפה התקיים דיון נוסף בבקשה ביום 30.12.2013.

יצוין, וכפי שיורחב להלן כי בין לבין וביום 18.12.2013 הוגשה בקשה מטעם המבקשים לצמצום הסעד הזמני המבוקש על ידם. במסגרת בקשתם הנ"ל (להלן: "הבקשה הנוספת") עתרו המבקשים לצמצום הסעד כך שיחול רק בקשר עם הנחת עמודי פלדה בתוך חלק מקירות הדירה בה מתגוררים המשיבים.

4.להלן יובא פירוט תמציתי של טענות הצדדים -

טענות המבקשים

5. המבקשים 1-5 הינם הבעלים של מבנה מגורים בן שלוש קומות ברחוב שינקין בתל אביב והם הבעלים של דירה בה מחזיקים המשיבים בדיירות מוגנת (להלן: "הדירה"). המבקשים 6-16 הינם קבוצת רוכשים אשר רכשה מאת הבעלים את הגג של הבניין ואת זכויות הבניה בגג הבניין ביום 30.12.2010. ביום 21.3.2010 ניתן היתר בניה לבניין במסגרתו, בין השאר, הותרה הוספתן של 7 יחידות דיור על גג הבניין; חיזוק המבנה כנגד רעידות אדמה בהתאם לתמ"א 38; שיפוצו של הבניין כולו לרווחת הדיירים, ושימורו לרווחת הציבור.

בהתאם להיתר הבניה החלו בבניין עבודות חיזוק ושיקום, במסגרתן נדרשים המבקשים להיכנס לדירה וזאת לימים ספורים בלבד בכדי להניח בתוך חלק מקירות הבניה עמודי פלדה החיוניים לחיזוק הבניין מפני רעידות אדמה, וזאת כשאין בהצבת העמודים כדי לשנות את מצב הדירה ואת זכויות המשיבים בה, כך שלאחר הצבת העמודים יוחזרו הקירות לקדמותם. לשיטת המבקשים ועל יסוד מכתב קונסטרוקטור שצורף מטעמם לבקשה לא ניתן לבצע את חיזוק המבנה ללא הנחת קורות פלדה בתוך קירות המבנה.

המבקשים עמדו על כך כי מדובר באי נוחות זמנית בלבד שתגרם למשיבים אשר לאחריה תחזור הדירה לקדמותה תוך שמוצע למשיבים בפרק הזמן הרלוונטי כל חלופה ראויה אחרת למגורים ותוך העמדת ערבות להבטחת הנטען בגדרי הבקשה; לעומת זאת, אי הנוחות שתיגרם למבקשים היא רבה הן נוכח הסכנות הצפויות מהקפאת העבודות הנוגעות לבטיחות הדיירים בבינין והן נוכח הנזק הכספי הניכר הצפוי להיגרם מהעיכוב בעבודות. דירת המשיבים היא הדירה היחידה אשר נותר לבצע בה את עבודות החיזוק, ובסירובם נגרם סיכון, הפרעה ומטרד לכלל דיריי הבניין החיים בצל פיגומים. המבקשים עומדים על כך כי המשיבים מחזיקים בהם כבני ערובה ומדגישים את עובדת היותם של הנ"ל דיירים מוגנים בלבד.

המבקשים מצביעים על קיומה של עילת תביעה מוצקה ומבוססת כמו גם על מאזן הנוחות הנוטה באופן מובהק לטובתם.

טענות המשיבים

6. לשיטת המשיבים הרי שבניגוד לנטען על ידי המבקשים יהיה בעבודות כדי לשנות את מצבה של הדירה בה הם מתגוררים ובכלל זאת הקטנת שטח הדירה כך ששליש מטבח הדירה יהפוך למרפסת, כחצי מחדר האמבטיה יהפוך לחלק מחדר מדרגות, וייסגרו מרפסותיה.

המשיבים טענו כי למבקשים אין אלא להלין על עצמם בקשר עם התנהלותם משעה שהיתר הבניה התקבל בידיהם לפני למעלה משלוש שנים ויכלו להימנע מהפסדים נטענים לו היו נערכים מראש.

עוד טענו המשיבים כנגד תום ליבם של המבקשים כשביום 2.10.2013 נדהמו לגלות פועל מטעם המבקשים אשר נכנס לדירתם ללא היתר וביצע עבודות הכנה ליציקת בטון שתוכננה להתבצע למחרת היום. עוד נטען כי חרף הוראות המשטרה אשר הוזמנה למקום בעקבות האירוע לעיל וחרף צו ארעי אשר הוצא על ידי בית המשפט (בגדרי 47719-09-13 מפי כב' השופט צימרמן) המשיכו המבקשים בביצוע עבודות בניגוד מפורש לצו בית משפט.

המשיבים הצביעו על כך כי הסעד הזמני זהה במהותו לסעד העיקרי, כמו גם לכך שיש בסעד הזמני לשנות מצב קיים ומשכך לא יינתן על דרך השגרה ולפני שייערך בירור כדבעי של טענות בעלי הדין; המשיבים אף הצביעו על כך שהמשיבים השתהו בפנייתם לבית המשפט; כמו גם לכך שאין בקיומו של היתר הבניה כדי להוות עילה לפגיעה קניינית בזכויות המשיבים.

עד כאן לתמצית טענות הצדדים.

7.למען שלמות התמונה, וכפי שהוזכר לעיל, הליך זה הינו הליך שני המתנהל בין הצדדים בענייננו, כך שקדמה לו פניה של המשיבים דכאן לבית המשפט בגדרי 47719-09-13 במסגרתו עתרו המשיבים למנוע מהמבקשים לבצע כל עבודות בניה לפי ההיתר. בדיון הנ"ל התבקשה מחיקת הבקשה כמו גם התביעה, תוך שהמשיבים (המבקשים שם) הדגישו שאין במחיקת הבקשה כדי להתיר למבקשים (המשיבים שם) להיכנס לדירתם ולבצע עבודות. בהחלטתו מיום 16.10.2013 נעתר בית המשפט למבוקש; מחק את הבקשה והחליט שלא לחייב את המשיבים בהוצאות בשים לב בין השאר "לתמונה עוכרת שלווה" כלשונו. יוער כי בית המשפט שם לא נעתר לבקשה נגדית אשר הגישו המבקשים כאן (המשיבים שם) במהלך הדיון למתן סעד, ברוח המתבקש בפני כעת (ואני מפנה להחלטת כב' השופט צימרמן על נימוקיו).

דיון