מגן דוד אדום בישראל נ' המוסד לביטוח לאומי - מדינת ישראל

החלטה

הנתבע מבקש לצוות על התובע להמציא לו העתקים מתלושי השכר של העובדים בעניינם טוען התובע לתשלומי יתר בגין מס בריאות ודמי ביטוח לאומי, וזאת לתקופה של שנה מהיום בו החזיר המ.ל.ל לתובע את דמי הפגיעה ששלומו במישרין לעובדים.

התלושים דרושים לנתבע לצורך הוכחת הטענה כי יכול והתובע קיזז את תשלומי היתר מהתשלומים שהעביר למ.ל.ל. בחודשים שלאחר קבלת ההחזר.

התובע טוען כי כבר המציא בעבר את תלושי השכר של כל העובדים לתקופה של שנה הרלבנטית למועד הפגיעה. לטענתו, מדובר במטלה בעלת היקף בלתי סביר, הן בבחינת הביצוע והן בבחינת העלות, מה גם שהוא חוזר ומצהיר כי לא ביצע כל קיזוז.

הנתבע לא כופר בכך כי קבל את תלושי השכר של העובדים הרלבנטיים (והמדובר במאות) לתקופה של כל השנה במהלכה ארעה הפגיעה. בחקירה הנגדית אף הוצגו לעדת התובע תלושים שכאלו, אך הוא דורש עתה תלושים למשך שנה מן היום בו הוחזרו דמי הפגיעה.

חוששתני שהבקשה בלתי סבירה.

התלושים דרושים לנתבע על מנת לאשש את חשדו, ומדובר בחשד בלבד, שמא התובע קיזז מהתשלומים שצריך היה להעביר בגין העובדים, את תשלומי היתר ששילם, כך שאין חוב, או שהחוב קטן יותר. לטענה זו אין כל אישוש, ובשלב מתקדם זה שלאחר תצהירי עדות ראשית, אין לה כל אסמכתא, מה גם שהתובע חוזר ומצהיר כי לא ביצע כל קיזוז.

קיים הבדל בין חובת הגילוי, לבין אילוצו של התובע להמציא מסמכים להוכחת טענת נתבע, שאין לה כל תימוכין, והיא בגדר ניחוש בלבד, מעין "דיג".

לו היה מדובר במספר בודד של עובדים, אולי אף עשרות, יתכן והייתי נעתרת לבקשה אך במקרה זה עסקינן במאות עובדים ובמטלה רחבת היקף.

זאת ועוד, סביר להניח כי לגבי עובדים רבים שנת התאונה, לגביה הומצאו התלושים, מתמזגת עם שנת החזר דמי הפגיעה, כך שמדובר בכפל ובעבודה מיותרת, והנתבע הותיר מלאכת בדיקה זו לתובע.

יחד עם זאת, ובאם "חשדו" של הנתבע מתייחס לעובדים ספציפיים, להבדיל ממאות העובדים בהם מדובר, אני מתירה לו להגיש לתובע רשימה שמית של 20 עובדים, לגביהם ימציא התובע תלושי שכר המתעדים 12 חודשים לאחר קבלת ההחזר.

הרשימה תוגש תוך 7 ימים והתלושים יומצאו תוך 14 יום לאחר מכן.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ב, 29 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: