מגלי נ' מזרחי ואח'

פסק דין

1. התובעת דליה מגלי, בעלת הנכס בנמצא ברח' בית השיטה 47 בבת חפר הגישה תביעה זו כנגד שרה מזרחי בעלת הנכס ברח' בית השיטה 49 בבת חפר וכנגד המועצה האיזורית עמק חפר. כמפורט בתביעה בוצעו עבודות שיפוצים בבית הנתבעת, הגב' מזרחי בחודש מאי 2009 אשר גרמו לנזקים רבים בבית התובעת. כנגד המועצה טענה התובעת שהיא התרשלה כאשר לא ביצעה חובתה החוקית.

לתביעה צורפה חוות דעת מהנדס לפיה עלות התיקונים הינה 60,610 ₪. כן ביקשה התובעת החזר הוצאות ועוגמת נפש. סך כך התביעה הועמד בגובה 119,693 ₪.

2. המועצה טענה מתחילת הדרך שאין כל עילת תביעה כנגדה. בסופו של יום הסכימה התובעת למחוק המועצה מכתב התביעה.

3. הנתבעת הודתה בכתב הגנתה שביצעה שיפוץ בביתה אולם לטענתה השיפוץ לא גרם לנזק הנטען על ידי התובעת.

4.בדיון שהתקיים ביום 30.11.11 הסכימו הצדדים שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו אשר חוות דעתו תהיה מכרעת אשר יבחן את טענות התובעת והנתבעת בכל הנוגע לעבודות, לרבות טענות התובעת בדבר הצפת דירתה בשנת 2006. כן יבחן את עלות התיקונים.

5. לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה ביקשו הצדדים לשלוח למומחה שאלות הבהרה. כן הסכימו שמאחר והמומחה קבע בסעיף 7 לחוות דעתו שישנם מספר נזקים שהינם באחריות משותפת והשאיר זאת לשיקול דעת בית המשפט, אזי יוגשו תצהירים מטעמם בכל הנוגע לסעיף זה.

6.לאחר שהוגשו התצהירים הסכימו הצדדים לסכם טענותיהם בהסתמך על כל החומר המצוי בתיק בית המשפט.

דיון משפטי:

7.המומחה, המהנדס צבי רון איתר סימני רטיבות בבית התובעת. כפי שקבע סימני רטיבות אלה הינם תוצאה של פגיעה בצנרת מי הגשם שאירעה בסבירות גבוהה במסגרת עבודת השיפוצים בבית הנתבעת במהלך שנת 2009 כתוצאה מחציבה בלתי מבוקרת והעדר פיקוח הנדסי נדרש של קורת בטון קונסטרוקטיבית. חדירת המים על כן אירעה כתוצאה מחלחול מי הגשם מבעד לפגמים שנוצרו בצנרת מי הגשם.

עוד קבע המומחה שניסיונות התובעת למזער את הנזק לא צלחו בין היתר בשל העדר כיסוי מושלם של מגשי הפח שבוצעו על ידי התובעת באופן המשאיר חלקי מזחלה חשופים למי גשם מגג המבנה המנוקזים לצנרת פגועה – באחריות התובעת.

כן קבע המומחה ששינוי מבנה גג הנתבעת גרם לתוספת מי גשם משמעותית על גג התובעת שהעצים את חדירת מי הגשם לבית התובעת – ליקוי באחריות התובעת.

כן נקבע שבשל סימני רטיבות נוכחים חריגים בהיקף חדר הרחצה קיימת סבירות גבוהה לאיטום כושל בחדר הרחצה של התובעת – ליקוי באחריות התובעת.

בשל מועדי הזמנים הנטענים בכשל באוגר המים בדירת התובעת (2004-2007) קבע שקיימת סבירות נמוכה להשפעת הכשל באוגר המים הדירתי על רווית מצע החול הנוכחי בדירת התובעת ועל סימני הרטיבות בדירתה.

סך כל אומדן עלות התיקונים הוערך על ידו בסך של 8,000 ₪.

לפי מיטב הבנתו אחריותה של הנתבעת בנזק גבוהה מזו של התובעת.

בתשובתו לשאלות ההבהרה של התובעת קבע המומחה שנפלה טעות סופר וכי שינוי מבנה הגג של הנתבעת אשר העצים את חדירת מי הגשם לבית התובעת הינו ליקוי באחריות הנתבעת.

בתשובה לשאלות ההבהרה של הנתבעת השיב המומחה שקיימת חריגה של היטל הגג משטח הנתבעת לשטח התובעת. עוד חזר המומחה וקבע שעבודות החציבה הבלתי מבוקרת של קורת הבטון הן שגרמו לפגיעה בצנרת התובעת, שכן עבודות הקידוח של התובעת בוצעו לאחר אירוע ההצפה לאור מכתבו של חשמלאי התובעת שרק בעקבות אירוע ההצפה בוצע הקידוח לצורך ניקוז ובוצעו פעולות למזעור המפגע.

9.מאחר והמומחה לא נחקר על חוות דעתו עומדות קביעותיו ועל כן יש מקום לקבל קביעתו באשר לעבודות אשר באחריות הנתבעת. מאחר והמומחה קבע שהליקויים בבית התובעת החלו לאחר ביצוע עבודות השיפוצים ע"י הנתבעת וכתוצאה מחציבה בלתי מבוקרת והעדר פיקוח הנדסי כנדרש של קורת הבטון, סבורני שמרב האחריות לכך נופלת על כתפי הנתבעת כאשר לנתבעת רשלנות תורמת כפי שפירט המומחה בשל איטום כושל. הנני מעריכה הרשלנות התורמת בגובה 20%. משכך על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 6,400 ₪ וכן מע"מ כחוק.

10.בסעיף 7 לחוות דעתו קבע המומחה שישנן עבודות שהינן באחריות משותפת של הצדדים שהינן יבוש מצע החול באמצעות ביצוע קדחים, החדרת צינוריות דקות מבעד לחורים אלה תוך שאיבת המים באמצעות משאבות כאשר בגמר הניקוז יש לסתום הקדחים ולהחזיר המצב לקדמותו.