מגזומוף נ' כהן ואח'

החלטה

עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה בחודש אוגוסט 2012, פינוי הנתבע 2 (להלן – הנתבע) מנכס ברחוב מחנה יהודה 22 בירושלים.

על פי כתב התביעה, סבו של הנתבע היה דייר מוגן והוא התגורר בנכס בגפו עד לפטירתו, ועל כן לא חל האמור בסעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר, כפי שטוען הנתבע.

לפנינו מספר בקשות מטעם הצדדים:

א. בקשת התובע בעניין שינוי סדר הבאת הראיות, בטענה כי על הנתבע מוטל הנטל להוכיח

כי הוא דייר מוגן מכוח הוראות סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר, דהיינו כי הוא התגורר עם

המנוח לפני פטירתו במשך 6 חודשים לפחות ולא הייתה לו דירה אחרת.

ב. בקשת הנתבע למחיקת התביעה בעקבות טענתו בדבר אי מילוי, כביכול, על ידי התובע

אחר צווי בית המשפט לגבי ההליכים המקדמיים, ולחלופין – בקשה למתן ארכה להשיב

לצו גילוי המסמכים וכן להגשת בקשה בעניין הטרדה מצד התובע.

ג. בקשת הנתבע למתן צו עיון במסמכים והעתקתם , כפי שפורט בדרישתו של הנתבע מיום

24.4.13 (להלן – הדרישה).

אשר לבקשת התובע לשינוי סדר הבאת הראיות

הואיל והנתבע טוען כי הוא דייר מוגן מכוח הוראות סעיף 20(ב) לחוק הגנת הדייר – הרי שעל פי הפסיקה נטל ההוכחה כי הוא בעל הזכות האמורה מוטל עליו (ראה רע"א 1138/97 אביב אליעזר נ. שגיר יעקב, ע"א 454/82 ד"ר אנג'ל ואח', נ. מרים ורזנווסר , וכן ספרו של בר אופיר "סוגיות בדיני הגנת הדייר" עמ' 204).

לפיכך, הבקשה מתקבלת, והנתבע יגיש ראשון תצהירי עדות ראשית מטעמו.

אשר לבקשת הנתבע למחיקת כתב התביעה

הואיל ולא מצאתי בטענות הנתבע נימוקים המצדיקים נקיטת צעד כה דראסטי – הבקשה נדחית.

אשר לבקשות הנתבע להארכת מועדים

לגבי בקשת הנתבע להארכת מועד להשיב לצו גילוי הממסכים – הנתבע מבקש ארכה של 45 ימים לאחר קבלת התשובות לשאלון וגילוי המסמכים מהתובע.

הואיל וב"כ התובע הודיעה כי ביום 14.4.13 נשלחו לב"כ הנתבע תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון – ניתנת בזאת ארכה לנתבע להשיב לצו גילוי המסמכים עד ליום 30.5.13 .