מגורי ואח' נ' גילת ואח'

פסק דין

1.מדובר בסכסוך שמקורו בהסכם שלפיו רכשו הנתבעים בית שהיה שייך לתובעים.

2.חלק מהבית ומבני העזר שלו נבנו ללא היתר ועניין זה היה ידוע לשני הצדדים בעת חתימת הסכם המכר. העניין קיבל ביטוי מפורש בהסכם המכר והצדדים ערכו נספח להסכם שנועד להסדיר עניין זה. מדובר בנספח שצורף כנספח ב' לתצהירי התובעים ובו נאמר כך:

"הואיל והדירה נשוא ההסכם כוללת מספר חריגות בנייה

והואיל והצדדים רוצים לעשות כדי להסדיר את החריגות כאמור,

הגיעו הצדדים לידו הסכם כדלקמן:

1.המוכר מצהיר כי יש לו היתר בנייה כדין על כל הבנוי בדירה מלבד תוספת בנייה

של קרוי לחניה ופרגולה בקומת הקרקע (להלן: "חריגות הבנייה").

2.המוכר יפנה למהנדס לשם הוצאת היתר בנייה לכל חריגות הבנייה, במסגרת

התב"ע הקיימת על החלקה. עלויות הוצאת ההיתר יחולקו בין הצדדים בחלקים

שווים ביניהם.

3.מוסכם על הצדדים שבאם לא ניתן יהיה לקבל היתר בנייה לחריגת בנייה

כלשהי, המוכר יפרק, על חשבונו, כל חריגה שלא ניתן יהיה לקבל לגביה היתר

בנייה כאמור."

3.ההסכם, והנספח להסכם, נחתמו שניהם ביום 2.9.07. על פי ההסכם היה על התובעים למסור את החזקה בבית לקונים עד ליום 14.11.07.

עוד נקבע בהסכם כי מתוך התשלומים שישלמו הקונים/הנתבעים למוכרים, ישאר בנאמנות, בידי עו"ד הלוי, סכום של 30,000 ₪ וזאת "עד להסדרת כל הדרוש הסדרה" (סעיף 6.2 להסכם).

שני הצדדים מסכימים כי ניסוח עמום זה מכוון לנספח ב' וכוונתו כי אותם 30,000 ₪ ישארו בידיה הנאמנות של עורכת הדין עד להסדרת חריגות הבנייה באופן שנקבע בנספח להסכם.

4.התובענה הראשונה מבין השתיים שאוחדו ונדונו בפניי הוגשה ע"י מגורי (להלן-התובעים). מדובר בתובענה שמספרה 9644-09-08 ובה ביקשו התובעים סעד הצהרתי, ולפיו הפרו הנתבעים את ההסכם ולכן הם, התובעים, זכאים לבטל את הנספח וכי הודעת הביטול שנתנו לנספח ניתנה לכן כדין. בהתאם ביקשו התובעים גם הצהרה כי הם זכאים לקבל לידיהם את הכספים שמוחזקים בנאמנות ע"י עורכת הדין הלוי וכי הם פטורים מחובתם לרשום את הממכר על שמם.

5.לטענת התובעים, הם נקטו בכל ההליכים לשם הכשרת חריגות הבנייה וקבלת היתר ואולם הנתבעים לא שתפו פעולה וטרפדו בכך כל מהלך שעשו התובעים בניסיון להכשיר את אותן חריגות. לפיכך טענו התובעים כי אין מקום להמשיך ולהותיר את הסכום של 30,000 ₪ בידי עורכת הדין הלוי ויש להעביר אותו לידיהם.

6.הנתבעים הגישו כתב הגנה, והתנגדו בו למתן פסק דין כמבוקש בתובענה. בנוסף, הגישו גם כתב תביעה שכנגד. בכתבי הטענות מטעמם טענו הנתבעים מספר טענות: