מגדי ואח' נ' מינה ואח'

פסק דין

1.רכבו של התובע, פורד פוקוס מס' רישוי 63-019-14 (להלן: "הפורד"), נפגע וניזוק בתאונת דרכים שאירעה ביום 8/2/13, בתחנת הדלק "נעמן" (להלן: "התאונה").

בתאונה היה מעורב רכב סקודה , מס' רישוי 33-774-67 (להלן: "הסקודה"), שהיה נהוג בידי הנתבע.

2.לטענת התובע, התאונה אירעה באשמתו של הנתבע. לכן הגיש את תביעתו שבפניי, בה הוא עותר לחייב את הנתבע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

לטענת הנתבע, התאונה אירעה באשמתו של התובע. לכן הוא עותר לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות .

ראוי לציין שבכתב ההגנה ביקש הנתבע "להגיש כתב תביעה נגדי" ולחייב את התובע לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה, אולם לאור העובדה שהוא לא טרח להגיש כתב תביעה שכנגד ולא שילם אגרת משפט, לא אתייחס לבקשתו זו. כמובן שפתוחה בפניו הדרך להגיש תביעה נפרדת, אם ימצא לנכון לעשות כן.

3.מכתבי הטענות עולה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות לאירוע התאונה. כדי להכריע במחלוקת זו יש לקבוע, תחילה, כיצד אירעה התאונה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, לרבות עדותה של הגב' אסתר רייכלסון, שישבה כנוסעת בסקודה וצפיתי בסרטון של תחנת הדלק נעמן, בו תועדה התאונה, אני קובע כי התאונה אירעה באופן כדלקמן:

הנתבע הגיע לתחנת הדלק ועצר את הסקודה משמאל למשאבת דלק. אחד מעובדי תחנת הדלק החל לתדלק את הסקודה . בעוד הסקודה מתודלקת, נכנס התובע לתחנת הדלק ועצר את הפורד מאחורי הסקודה. משהבחין התובע כי משאבת דלק אחרת, הנמצאת לפני הסקודה, פנויה, הוא החל עוקף את הסקודה משמאל, מבלי לשמור מספיק מרחק מדופן הסקודה ובהיות הפורד מקביל לסקודה פתח הנתבע את הדלת הקדמית שמאלית של הסקודה, מתוך כוונה לצאת מהסקודה ולגשת למתדלק על מנת לשלם. בשל המרווח הקטן בין שני כלי הרכב, נוצר מגע בין דלת הנהג של הסקודה לדופן ימין של הפורד.

4.מאופן אירוע התאונה, כמתואר בסעיף 3 דלעיל, עולה כי התאונה אירעה באשמתם המשותפת של שני הנהגים המעורבים בה. רשלנותו של התובע התבטאה בכך שעקף את הסקודה משמאל, מבלי לשמור על מספיק מרחק ומבלי לצפור (כדי להזהיר את נהג הסקודה), למרות שהיה צריך לצפות שהנתבע, שישב בסקודה, עלול לצאת מהסקודה כדי לשלם למתדלק בתום התדלוק. רשלנותו של הנתבע התבטאה בכך שפתח את הדלת מבלי לוודא שאין רכב העוקף את הסקודה, למרות שהיה צריך לצפות שרכב אחר עלול לעקוף את הסקודה משמאל, כדי להגיע למשאבת הדלק הפנויה שלפני מקום עמידת הסקודה.

בנסיבות המקרה, אני קובע כי מידת רשלנותם של שני הנהגים זהה. היינו, כל אחד מהם נושא ב- 50% מהאחריות לאירוע התאונה.

5.לאור קביעתי בסעיף 4 דלעיל, כי הנתבע נושא ב- 50% מהאחריות לאירוע התאונה, על הנתבע לפצות את התובע בשיעור של 50% מהנזק שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה.

על סמך הראיות שהובאו בפניי אני קובע כי נזקו של התובע, כתוצאה מהתאונה, מסתכם בסכום של 5,641 ₪, כמפורט להלן:

עלות תיקון הפורד, כעולה מחוו"ד השמאי

וחשבונית המוסך 4,961 ₪

שכ"ט השמאי 680 ₪

6.אשר על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,820.50 ₪ (שזה 50% מ- 5,641 ₪), בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 16/5/13 ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 300 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ראוי לציין כי בקביעת סכום ההוצאות, שהוא נמוך יחסית, לקחתי בחשבון את רשלנותו התורמת הגבוהה (50%), של התובע.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ד, 30 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.