מגארי נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפניי ערעור על הכרעת דין וחומרת העונש שגזר בימ"ש קמא בתת"ע 1193/08 (בימ"ש לתעבורה ברמלה) מיום 26.5.09.

בהודעת הערעור מציין ב"כ המערער, היום עו"ד דורון לוי לפי ייפוי כוח שהציג בפניי בבוקרו של יום הדיון, ייפוי כוח שאינו סרוק בתיק בימ"ש זה. אני מורה לעו"ד דורון לוי לפנות למזכירות ביהמ"ש על מנת לסרוק ייפוי הכוח להכניסו לתיק האלקטרוני. לא בכדי ציינתי כי מופיע היום בפניי עו"ד דורון לוי. בהודעת הערעור צוין עו"ד ג'לג'ולי איהאב ואחרים ממשרדו.

בנימוקי הערעור צוין כי ביום 26.5.09 נשפט המערער בהעדר לקנס בסך 3,000 ש"ח, פסילה בפועל ל- 29 חודשים ופסילה על תנאי ל-5 חודשים למשך 3 שנים. משנודע לב"כ המערער, קרי עו"ד ג'לג'ולי, כי המערער נשפט בהעדר פעל להגשת בקשה לביטול פסה"ד שניתן בהעדר. בימ"ש קמא דחה הבקשה לביטול פסה"ד. נטען כי בימ"ש קמא טעה משהרשיע המערער, במיוחד לאור העובדה שהמערער מיוצג ולאור חומרת העבירה. ביהמ"ש החמיר יתר על המידה עם המערער. בימ"ש קמא לא נתן למערער הזדמנות להופיע בפניו ולטעון טענותיו.

ומכאן הערעור.

לא התבקשה תשובת ב"כ המשיבה, שכן התשובה מצויה בתוך המסמכים שצורפו לערעור בבית המשפט.

לא צורפה החלטת בימ"ש קמא, והיא נשוא דיון הערעור.

לטענת עו"ד לוי, התיק פיזית לא קיים ואין בידו החלטת בימ"ש קמא. נוכח כל, פסק דין זה יינתן על פי המסמכים המצויים בתיק.

להיום הוגש תצהירו של עו"ד קישאוי, ממנו עולה כי ביום 11.3.10 נתן תצהיר כתמיכה לבקשה לביטול פסה"ד, והיא בקשה זו שבפניי. בסעיף 2 לתצהיר מצהיר עו"ד קישאוי כי כל מה שצוין בבקשה לביטול פס"ד בתיק 1193/08 זו אמת לאמיתה מידיעתו האישית.

נוכח האמור בתצהיר זה, אני מעיינת בבקשה לביטול פס"ד שנשלחה לביהמ"ש בפקס ביום 14.10.09, כמעט 5 חודשים לאחר מתן פסק הדין בהעדר.

מתוך הבקשה עליה חתום עו"ד קישאוי, עולה כי עו"ד ג'לג'ולי שייצג את המערער בבימ"ש קמא, ביקש מעו"ד קישאוי להתייצב בשמו ומטעמו בדיון הקבוע ליום 26.5.09, על פי מכתב העברה שנשלח לעו"ד קישאוי ביום 25.5.09. בטעות ובתום לב מכתב ההעברה וצרופותיו, לרבות כתב האישום, הועברו על ידי מזכירת עו"ד קישאוי לידי עו"ד קישאוי ביום הדיון, קרי ביום 26.5.09, כאשר חזר עו"ד קישאוי מביהמ"ש. משהבין עו"ד קישאוי כי הדיון קבוע לאותו יום, על אף היות השעה מאוחרת, בירר עו"ד קישאוי אם המבקש כבר נשפט, שאם טרם נמשפט ישוב עו"ד קישאוי לביהמ"ש ויופיע לדיון. אולם למגינת ליבו של עו"ד קישאוי, כבר נשפט המערער בהעדר וניתן כנגדו פס"ד.

עוד טוען עו"ד קישאוי במסגרת הבקשה לביטול פס"ד כי מדוב בטעות בתום לב, ובשל סמיכות הזמנים לשיחת המסמכים למועד הדיון, נפלה הטעות אצל עו"ד קישאוי, כשיצא ביום הדיון בלי שהמסמכים נמסרו לו על ידי מזכירתו. ומכאן שיש מקום לבטל את פסק הדין.

אלא מה היא?!

על פי הבקשה לביטול פסק דין, על פי הצהיר התומך בבקשה המאסר כי כל האמור בה אמת, ידע עו"ד קישאוי כבר ביום 26.5.09 על פסק הדין שניתן כנגד המערער, ומה טבעי יותר היה מלהגיש ביום שלמחרת, 27.5.09, בבוקרו של היום, בקשה לביטול פס"ד?! ולא השכלתי להבין מדוע פונה עו"ד קישאוי בבקשה רק ביום 14.10.09.

אפילו אניח שמכתב שנמסר לי על ידי המשיבה שהתקבל אצלה מעו"ד ג'לג'ולי (מיום 28.1.10) הוא הנכון, וממכתב זה עולה:

"1. בהמשך לאמור בבקשה להארכת מועד ולערעור על גזה"ד, הריני להעלות על כתב חלק מחילופי הדברים שהועלו בעל פה בשיחה הטלפונית.

2. עו"ד קישאוי הגיש בקשה בבימ"ש קמא לפיה עתר לביטול פסק הדין שניתן בהעדר.

3. הבקשה הוגשה אמנם באיחור, במועד 09/09, אולם עו"ד קישאוי הבטיח לח"מ להגישה בהקדם ובסמוך למועד מתן גזר הדין.

4. השיהוי בהגשת הבקשה הינו אמנם בעו"ד קישאוי אשר הודיע לח"מ כי הגיש את הבקשה בסמוך למועד הגשת הערעור, ועל כך הח"מ סמך.

5. נא לא לראות כנסיבה לחמורה אשר תרע במצבו של המערער שלא הייתה לו שליטה במחדל של עו"ד קישאוי.