מגאר נ' מוויס

פסק דין

זהו ערעור על החלטתה של כב' הרשמת אפרת הלר מיום 16.11.11, במסגרת תיק הוצל"פ 13-05192-10-06.

המערערת משיגה על שני עניינים בהחלטתה של כב' הרשמת.

האחד, זכאותה של המשיבה לשכ"ט עו"ד ב' בהליכי הוצל"פ והשנייה בהשתת מלוא שכר הטירחה של מומחה ביהמ"ש שהתמנה ע"י כב' הרשמת (המומחה רו"ח ברקסמאייר גדעון) על המערערת, וזאת לאחר שלטענת המערערת התקבלה עמדתה במלואה ע"י המומחה בחוות דעתו.

יש לציין, כי מדובר בסכום של כ- 23,000 ש"ח נשוא הערעור ולטענת המערערת אין מדובר בסכום של מה בכך, כאשר המדובר בכספי ציבור .

המשיבה מצידה טוענת, כי המערערת נהגה לאורך כל הדרך שלא בצורה נאותה עם המשיבה, אשר זכתה בדין בביה"ד האזורי לעבודה לאחר שהולן שכרה וכי גם את השכר שהולן לא שילמה במועד. לטענתה, התנהגות המערערת חייבה את המשיבה בפתיחת תיק הוצל"פ וכי זכאותה לשכ"ט עו"ד ב' היא מכוח הפסיקה והדין.

לאחר שבחנתי את טעוני הצדדים ואת המסמכים שהוגשו לי, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין הערעור להתקבל בחלקו.

יש בדעתי לקבל את עמדתה של המערערת לעניין פסיקת שכ"ט עו"ד ב', ואולם אין בדעתי להתערב בהחלטת הרשמת לעניין השתת מלוא שכר הטירחה והוצאות המומחה על המערערת.

לעניין הסכום שהושת על המערערת בגין שכר הטירחה בסך של 2,360 ₪, עלי לציין, כי המערערת יכולה אלא להלין על עצמה שהגיעה למצב שבו היה צריך למנות מומחה בנסיבות האמורות, וכי לא התרשמתי חרף העובדה שעניינים מסוימים אכן הוכרעו ע"י המומחה לטובתה, כי לא הייתה הצדקה למינוי שכזה ו/או כי המומחה קיבל את עמדתה המערערת במלואה.

משכך, אין בדעתי להתערב בהחלטת הרשמת לעניין זה.

עם זאת, שוכנעתי מטיעוני המערערת כי אין זכאות לשכ"ט עו"ד ב' ואנמק:

על פי חוו"ד המומחה לא הייתה זכאית המשיבה לקבל לידיה את תשלומי החובה בעבור מס הכנסה ומל"ל ולכל היותר הייתה זכאית לסכום הנטו שהגיע לה לאחר כל ההפחתות הנ"ל. המומחה אכן קבע, כי המשיבה/הזוכה "נפגעה רק מאי קבלת הסכום נטו לידיה". תיק ההוצל"פ נפתח ביום 30.5.10, לפיכך, לא הייתה הזוכה רשאית להגיש את פסה"ד לביצוע במועד הנ"ל אלא בגובה הסך של 73,145 ₪, שכן זו היתרה שהגיע לזוכה ויתרת הסכום שנקבע בפסה"ד הופרשה עבור מס הכנסה ומל"ל והקרנות והמשיבה כאמור נושאת באחריות לגבי תשלום זה.

סכום זה היה אמור להיות משולם למשיבה לכל היותר ביום 18.4.10 ובפועל שולם רק ביום 2.8.10. על כך נפסקו ע"י המומחה הפרשי הצמדה וריבית. הואיל והסכום שולם באיחור, זכאית הזוכה לשכ"ט עו"ד א' בשיעור 5% מסכום הפתיחה של 73,145 ₪ וכן החזר אגרה.

המשיבה לא הייתה זכאית לשכ"ט ב' משום שנקטה בהליכי עיקול לאחר שהחוב שולם ביום 2.8.10 ומשום כך לא הייתה זכאית גם לנקוט בהליכים אלה, אשר כב' הרשמת הלר הורתה על עיכובם (בעניין זה אני מפנה להחלטת כב' הרשמת הלר מתאריך 23.3.11, שבה נאמר בין השאר: "עקב טעות והסח הדעת הוריתי על מימוש הכספים ביום 21.3.11 . אני מורה על ביטול הליכי המימוש בבנק דקסיה ישראל בע"מ. העיקול יישאר על כנו עד למתן החלטה בבקשה "פרעתי" שהגישה החייבת או עד למתן החלטה אחרת").

מכל הנימוקים דלעיל, לא הייתה הצדקה לפסוק למשיבה שכ"ט עו"ד ב'.

אשר על כן, אני מקבל את הערעור בחלקו ומורה לעדכן את תיק ההוצל"פ בהתאם, תוך הפחתה מלאה של שכ"ט עו"ד ב'.

בנסיבות העניין אסתפק בהוצאה זו ולא אחייב בגין הוצאות משפט.

את הפיקדון, ככל שהופקד בגין הליכי הערעור, יש להחזיר למערערת תוך 30 יום.

ניתן היום, כ' סיון תשע"ב, 10 יוני 2012, בהעדר הצדדים.