מגאדבה (אסיר) נ' שרות בתי הסוהר

פסק דין

לפניי עתירת אסיר בטענה לאי-תקינות של הליך משמעתי שנערך לו.

לגבי היבטים מסוימים בהליך כבר דחיתי את טענות העותר בהחלטתי בדיון מיום 20.3.12.

לגבי ההיוועצות ביועמ"ש דרום בטרם הפעלת ההליך המשמעתי – חוששני שהעותר נתפס לאי-הבנה: אין מדובר בהכתבת תוצאת ההליך על ידי גורם חיצוני; אלא בביקורת היועמ"ש על תקינותו המשפטית של ההליך, לאחר שהושלם, בטרם יופעל העונש שנגזר. זהו מהלך ראוי ומבורך.

לגבי העדתו של רושם התלונה – מקובל עליי הסברו של המשיב, ואיני רואה מקום לסעד בעניין זה.

לפיכך העתירה נדחית.

בשולי הדברים, נוכח חשיבותו של אמון הציבור, לרבות ציבור האסירים, במערכת המשפט – אציין כי אין יסוד להתרשמות העותר בדבר נטייתי-כביכול לטובת שב"ס, כנטען בתשובתו מיום 18.4.12.

בדיקה שנערכה בלשכתי, לפי נתוני 'נט-המשפט', העלתה כי בשנת 2011 קיבלתי 25% מעתירות-האסירים שבהן דנתי (למעט עתירות שנמחקו ובקשות הפרדה). בשים-לב להיקף הביקורת השיפוטית על החלטות מינהליות – לא ניתן לומר ששיעור זה נמוך מן הסביר. לשם השוואה, נבדקו אקראית נתונים מדגמיים לגבי 3 שופטים נוספים, ונמצא שזוהי תוצאה ממוצעת. כלומר, יחס העתירות שהתקבלו ושנדחו אינו מגלה נטייה לצד כלשהו.

אדגיש כי החלטותיי מתקבלות בכל מקרה לגופו, לפי מיטב הכרתי השיפוטית. איני מחויב לערכים סטטיסטיים ממוצעים. הבדיקה נעשתה כביקורת עצמית, בעקבות הנטען. נראה שהטענה הופרכה.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: