מבורך לוי נ' שירביט ביטוח ואח'

פסק דין

1.בפני תובענה בגין נזק שנגרם לאופנוע בבעלות התובע.

2.הנתבע החנה את רכבו ברח' דוד ניב. החניה הלכאורית הינה בניגוד לתמרור "אין עצירה" (ר' ת/5).

3.הנתבע טוען ביחס מקום החנייה שלא מדובר בחניה אסורה כי חל הסדר אחר בהמשך הרחוב היכן שחנה רכבו.

4.עולה מהתמונות שרכבים חונים בצד ימין הרחוב כאשר החינה מצמצמת נתיב תנועה.

5.נהג התובע באופנוע הונדה בשווי סך 73,000 ₪ אין מחלוקת ביחס לנזק אלא שיעור רשלנות.

6.התובע מתאר האירוע כלהלן:

א.הוא נסע צמוד לסימון קו מקווקו המפריד בין הנתבעים ברחוב דו סטרי.

ב.הנתבע אשר היה במצב של חניה יצא ממקום חנייתו באופן פתאומי ע"מ לבצע פרסה.

ג.בעת יציאתו של הנתבע ממקום חניה הוא חסם את דרכו של התובע דבר אשר הביא להתנגשות בין רכבו והאופנוע. נקודת ההתנגשות בדלת הנהג.

7.מתמונות בזירת התאונה (ת/2 בפרט) ניתן לבחון מיקום שני כלי הרכב. נקודת המנוחה של הרכב והאופנוע הינם מעבר לרחוב כאשר רכבו של הנתבע התנגש עם רכב אשר חונה ממול,

8.רואים בתמונות שהאופנוע הנמצא בין רכבו של הנתבע ובין רכב בצד שני של הכביש.

9.אין הנתבעים חולקים על גובה הנזק (אובדן כללי) אלא טוענים לקביעת רשלנות תורמת/השוואתי בגובה של 10%. לטענת הנתבע, ניסה התובע לעקוף אותו בעת שהנתבע יצא ממקום חניה והחזיק בכלי העבודה בידיו, ולכן לא היה מרוכז בנסיעתו כדי למנוע התנגשות כפי שארע. הנתבע הכחיש שניסה לבצע פרסה אלא התכוון להמשיך בנתיב התנועה הימני.

אין לנתבע הסבר איך רכבו הגיע לעבר קו ההפרדה אם לא ניסה לבצע פרסה במקום.

10.תקנה 44א' לתקנות תעבורה תשכ"א-1961 מחייב את ביצוע פרסה בזהירות רבה:

"לא יפנה נהג את רכבו כדי להסתובב או לנסוע בכיוון נגדי (להלן: פניית פרסה)

אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך..."

11.מאחר והתובע נסע בצמוד לקו ההפרדה אם לא מעבר לכך, ניתן לקבוע נקודת ההתנגשות הינה מעבר לקו ההפרדה. אין בפני ראיה שהתנהגות פסולה מטעם התובע בעת הנהיגה למעט שיתכן שנסע מעבר לקו ההפרדה בנתיב תנועה נגדי. אולם, מאחר והתאונה ארעה עקב ניסיונו של הנתבע לבצע פרסה, אי לכך נפקות ביחס לרשלנות תורמת/השוואתי.

12.במקרה דנן, הימצאות רכבו של הנתבע בנתיב הנגדי בעת התנגשות מצביע על כוונה לבצע פרסה. היה על הנתבע נטל אחריות לוודא שניתן לבצע את הפעולה ללא סיכון אפילו אם מדובר בתובע שנהג במהירות מעל המותר (לטענת הנתבע) היה על הנתבע לבצע את הפרסה בהתאם לנסיבות בשטח.

13.מדובר בתביעה אזרחית בעניין רשלנות תורמת נטל ההוכחה על הטוען לכך. במידה ומדובר באיזון בין ההסתברויות אזי הנתבע נכשל ברמת הנטל כאמור.