מבוטח שלא הוכיח כי רכבו נגנב אינו זכאי לתגמולים גם אם לא הוכחה מעורבותו בגניבה

1.         זוהי תביעה לתגמולי ביטוח שהוגשה על ידי מר ניסים בוסקילה (להלן: "התובע") כנגד איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת").

            התשתית העובדתית שאינה שנויה במחלוקת:

2.         בתאריך 1/1/03 רכש התובע רכב מסוג רנו אקספרס שנת 1997 מספר רישוי 29-473-11 ושילם תמורתו סך של 20,000 ש"ח.

3.         הרכב בוטח בזמנים הרלבנטיים לתביעה על ידי הנתבעת בביטוח מקיף שכלל גם ביטוח מפני סיכון של גניבה על פי פוליסה שמספרה 108629/03-64-7 (להלן: "הפוליסה").

4.         בתאריך 15/6/03 מסר התובע תלונה במשטרה לפיה רכבו נגנב בבאר שבע ברחוב נווה זאב בין התאריכים 1/6/03 ועד ליום 15/6/03.

5.         בסמוך לאחר מכן פנה התובע לנתבעת והודיע לה על גניבת רכבו וביקש לקבל לידיו את תגמולי הביטוח.

6.         בתאריך 24/7/03 הודיעה הנתבעת לתובע כי ממצאי בדיקתה "הצביעו על סתירות מהותיות בכל הנוגע להתרחשות האירוע והנסיבות הנטענות על ידך ועל ידי כל הנוגעים בדבר" ולפיכך דחתה את תביעת התובע לתגמולי ביטוח.

7.         בעלי הדין הגישו חוות דעת שמאיות נוגדות ואולם בדיון שנערך בתאריך 25/4/06 הגיעו להסכמה לפיה שווי הרכב הינו 19,500 ש"ח נכון ליום 15/6/03.

            טענות הצדדים בתמצית:

8.         התובע טוען כי המציא אישור ממשטרת ישראל בדבר גניבת רכבו על פיו דיווח על גניבת רכבו ועל כן יצא חובתו להוכיח את אירוע הגניבה ועל הנתבעת לפצותו בגין גניבת הרכב.

            התובע טוען כי נטל הראיה בדבר ביום גניבת הרכב מוטל על הנתבעת שלא ניסתה להרימו וקל וחומר שאף לא עלה בידה להרימו משלא זימנה עדים לביסוס הטענה.

כן טוען התובע כי עדותו ועדות אחיו מבססת את טענתו לפיה הרכב נגנב.

            התובע מוסיף וטוען כי נחקר על ידי אדם שהתחזה לחוקר פרטי אשר ביצע חקירה בניגוד להוראות החוק משלא הוכשר כחוקר פרטי, ובכל מקרה, ויתרה הנתבעת על הגשת תמליל חקירתו לביהמ"ש.

            התובע טוען כי על הנתבעת היה לפצותו בגין נזקיו ומשהנתבעת הפרה את חוזה הביטוח שנקשר בינו ובינה על ביהמ"ש לחייבה בפיצוי בסך של 10,000 ש"ח וכן להשית ריבית  מכוח הוראת סעיף 28 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח").

9.         הנתבעת טוענת כי הרכב הנטען לא נגנב ומדובר בביום גניבת רכב. לטענתה, גרסתו של התובע לנסיבות גניבת הרכב אינה הגיונית, אינה עקבית ומשוללת כל יסוד וכי נטל השכנוע לעניין הוכחת יסוד אירוע הגניבה רובץ על התובע.

כן טוענת הנתבעת כי החוקר הפרטי היה בשעתו מתמחה ועל כן יש לקבל את ראיות חקירתו, אם כי לצורך קבלתן יכול שתהא השפעה על המהימנות והמשקל שניתן לייחס להן.

דיון:

10.        סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח קובע כדלקמן:

"1.       מהותו של חוזה ביטוח: חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם בקרות מקרה הביטוח תגמולי ביטוח למוטב".