מארום - בית הרופאים (2010) בע"מ נ' חב' ש.י. שיש וגרניט ישראל יוניברסל (1995) בע"מ

פסק דין

1.התובעת שכרה חלק ממבנה בקומה ג' של הבית ברח' שמשון 8 בפתח תקוה. המבנה יועד על ידי התובעת לשמש כמרכז רפואי המכיל 13 קליניקות לרופאים, מטבח, דלפק קבלה וחדרי המתנה (להלן: "המרכז הרפואי").

הנתבעת עוסקת בשווק ומכירה של מוצרי ריצוף וכלים סניטריים.

2.התובעת קבלה את המרכז הרפואי במצב של מעטפת, ועל כן פנתה לנתבעת ביום 22.3.10 בבקשה לרכוש אצלה ריצוף ופנלים בעלות כוללת של 36,250 ₪ (כולל מע"מ), הזמנה זו סופררה כהזמנה 6124 (להלן: "הזמנת הריצוף").

3.ביום 7.4.10 הזמינה התובעת אצל הנתבעת כלים סניטריים ושטיח אליפסה בעלות כוללת של 15,538 ₪ (כולל מע"מ), הזמנה זו סופררה כהזמנה 4009 (להלן: "הזמנת הכלים").

4.ביום 25.4.10 פנה ב"כ התובעת לנתבעת במסמך ת/4 ובו הוא מפרט שורה של כשלים בבצוע אספקת הריצוף. כיוון שכך, נפגשו הצדדים ביום 26.4.10 וסוכם כי התובעת תקבל ריצוף מחומר משובח יותר מזה שהזמינה אצל הנתבעת, וזאת במחיר מופחת של 150 ₪ למ"ר + מע"מ, זמן אספקה ליום 28.4.10 לחדרים בלבד. כן סוכם כי ריצוף האליפסה יחד עם הכלים הסניטריים יסופק ביום 5.5.10. הסיכום הועלה ע"י ב"כ התובעת במסמך בכתב מיום 27.4.10, מסמך שסומן כ- ת/5.

כן כתב ב"כ התובעת במסמך ת/5 כי עם בצוע האמור בו, חוזרת בה התובעת מכל טענה כלפי הנתבעת.

5.עפ"י האמור בכתב התביעה האריחים לחדרים הגיעו בשני חלקים ובאיחור של יומיים כאשר הפנלים הגיעו במשלוח שלישי וחלקם היו פגומים.

6.ממשיכה וטוענת התובעת כי הזמנת הכלים הגיעה באיחור של 15 ימים, קרי אספקה ביום 20.5.10. מתוך הזמנה זו פסלה האדריכלית את הברזים והסיפונים. האחרונים נרכשו ע"י התובעת במקום אחר תמורת סך של 3,492 ₪.

7.בכתב התביעה עותרת התובעת להשיב לה סך של 6,732 ₪, סכום ששולם על ידה ביתר (עפ"י טענתה), סך 6,000 ₪ שילמה לרצפים מעבר למוסכם ביניהם וזאת עקב הצורך לשייף שיוף ידני של האריחים מסוג טרקוטה שלא תאמו את עובי האריחים מסוג אימולה, סך 3,492 ₪ בגין רכישת ברזים וסיפונים חליפיים וכן סך של 100,000 ₪ בגין נזקים ישירים ו/או עקיפים של התובעת לרבות סבל ועוגמת נפש.

8.הנתבעת הגישה כתב הגנה ובו היא דוחה בכלליות ו/או בפרוט טיעוני התובעת, ובשורה התחתונה היא עותרת לדחות את התביעה.

9.הצדדים התכנסו באולמי בישיבת יום 21.9.11 ובה הצעתי להם הסדר דיוני לפיו כל פרקליט יסכם בכתב מכלול טיעוניו, תחילה ב"כ הנתבעת, אחריו ב"כ התובעת, עם זכות תגובה לב"כ הנתבעת. כן הוצע כי על בסיס כל החומר שבתיק ינתן פס"ד מסכם כאשר סכום חיובה של הנתבעת, במקרה הגרוע מבחינתה, לא יעלה על סך של 30,000 ₪. להצעה זו ניתן תוקף של צו שיפוטי לאחר שהצדדים קבלוה. הפרקליטים הגישו טיעוניהם שבכתב ויש ליתן פס"ד. מקריאת כל החומר שבכתב קיימות 4 מחלוקות אותן יש ליישב במסגרת פסה"ד והן תדונה עפ"י סדרן.

10.תשלום ביתר 6,732 ₪

התובעת טוענת כי עפ"י ההזמנות לריצוף וכלים היה עליה לשלם לנתבעת סכום כולל של 60,345 ₪. בפועל נגבה ממנה סך של 67,086 ₪. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי יש לדחות טיעון זה, שכן התובעת טועה בחישוב. לדעת ב"כ הנתבעת יש לחלק את הסכום לשני רכיבים. הרכיב הראשון הוא תשלום בגין פנלים מסוג אימולה העולים לטעמה 37.5 ₪ למ"ר ולא 20 ₪ כחישובו של ב"כ התובעת. לפיכך, הפנלים עולים 6,175 ₪ ולא 3,600 ₪ כטיעונו של ב"כ התובעת, משמע החישוב של ב"כ התובעת שגוי בענין זה בסך 2,575 ₪ (6,175-3,600).

ביחס לחישוב עלות הכלים השטיח האליפטי עולה 8,526 ₪, כך שהחישוב הכולל צריך להיות 16,060 ₪ ולא 15,338 ₪. משמע טעות של 722 ₪. כן טוען ב"כ הנתבעת לעלויות של הובלות בסכום כולל של 1,800 ₪.

התובעת בסיכומיה מודה כי עלות מטר רץ (אורך) פנל עולה לסך 37.5 ₪ למטר וטוענת כי בסעיף זה שלמה תחת אילוץ 4,945 ₪ מיותרים. כן מודה הנתבעת בקיומן של 4 הובלות העולות לסך 1,800 ₪.

התובעת סבורה כי יש לדחות טיעונה של הנתבעת בראש פרק זה.

בסכומי התגובה טוענת הנתבעת כי המחיר הינו 37.5 ₪ למטר במקום 10 ₪ המחיר המקורי (מצרפת הזמנה 6175). ביחס להובלות סבורה הנתבעת שאין מקום כי תממן הובלות עבור הנתבעת, כאשר אלו התבצעו בפועל וכאשר חלק מההובלות נגרמו בעטיה של התובעת בשל כך ששינתה את תבנית האליפסה.

במחלוקת זו שבין הצדדים אני מקבל למרבה האבסורד את טענות שניהם.

ביחס לטענה בגין עלות הפנלים הנובעת משינוי האריחים לגבי זאת הוצאה הזמנה מס' 6175 וכשם שסוכם על מחיר מופחת באריחים כך יש להוסיף בגין הפנלים ע"מ שיתאימו למידת האריחים עפ"י הסיכום החדש. לפיכך, ראש פרק זה נדחה.