מאסר של שנה וחצי ופיצוי בגין תקיפת אדם שחסם את מכונית הנאשם

ביום 30.12.07 סמוך לשעה 01.45 יצאו מספר צעירים ממתחם המרינה בעיר הרצליה בנסיעה ברכבה של אחת מבנות הקבוצה. דרכם נחסמה בידי הנאשם שהגיע למקום כשהוא נוהג בג'יפ תוצרת פולקסוואגן. חסימת הדרך היתה באמצעות הג'יפ. הנהגת של הרכב שנחסם פנתה לנאשם ושאלה שמא הוא זקוק לעזרה והאם יפנה את הדרך כדי שיוכלו לעזוב את המקום. הנאשם נע ברכבו עוד מטרים אחדים כשהוא חוסם את מלוא נתיב הנסיעה. אחד מקבוצת הנוסעים ברכב שנחסם יצא מן הרכב כדי לשוחח עם הנאשם ולברר פישרם של דברים. הנאשם יצא מן הג'יפ, פתח את הדלת האחורית, נטל אלה והחל לחבוט באמצעותה בזה שביקש לשוחח עמו. הוא הוסיף לכך איום כי ידקור את האדם שהותקף. למותקף נגרמו חבלות בירך שמאל ובמרפק השמאלי והוא נזקק לטיפול רפואי.

לאחר שההתרחשות המתוארת הסתיימה הסיע הנאשם את רכבו ובהגיעו אל מול הבית שברחוב יורדי ים 1 בהרצליה הבחין באדם שיצא מביתו, נכנס לרכבו במטרה להסיע את רכבו. הנאשם הבהב באורות הג'יפ וצפר. על עצר אותו אדם את רכבו, יצא ממנו והתקרב אל הג'יפ לפי שסבר שנהג הג'יפ, היינו הנאשם, זקוק לעזרה. הנאשם דרש מאותו אדם למסור לידיו את כל הכסף שברשותו ומניתנה תשובה שאין לאיש כסף סטר הנאשם מספר פעמים בפניו והורה לו לחזור אל החניה שבביתו. אגב כאילו ציות להוראות הנאשם התקשר אותו אדם למשטרה והזעיק אותה וניסה להימלט ברכבו מן הנאשם. הנאשם דלק אחריו באורח מסוכן תוך הסטת הג'יפ אל עבר הרכב המלט ממנו כדי להורידו מן הדרך ותוך אילוץ הנהג המפוחד לחצות צמתים מרומזרים גם כאשר דלק אור אדום ברמזור. המשטרה הציבה מחסום והצליחה לעצור את הנאשם. בעת ששוטר ביקש לכבול את ידי הנאשם, תקף הנאשם את השוטר, בעט בו במפשעתו והתנגד למעצר. הוא הוסיף להתנגד גם בהגיעו לתחנת המשטרה בכך שבעט באחד מקציני המשטרה וגרם לו חבלה.

שרשרת ההתנהגויות האלימות של הנאשם התרחשה בשעת לילה מאוחרת. בעצם העובדה שהנאשם שהה מחוץ לביתו משך שעות הלילה יש משום הפרה של צו בית המשפט שניתן בת.פ. 4658/07 בבית משפט השלום בראשון לציון שבמסגרתו נדרש הנאשם לשהות במעצר בית לילי בין השעות 20.00 ועד 06.00 בבוקר למחרת.

עובדות אלה עומדות בבסיס הרשעתו של הנאשם בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, איומים, דרישת נכס באיומים, סיכון אנשים במזיד בנתיב תחבורה, תקיפה שוטר במילוי תפקידו, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

הנאשם צרף גם כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום בראשון לציון המתייחס לשלוש פרשיות אישום האחת איומים על עובדת במועדון מסוים בראשון לציון, אשר התרחשה ב-2.11.07 בשעת לילה. השניה פרשיה של תקיפת עובד ציבור, איומים וחבלה במזיד שכוונו כלפי חובשים של מד"א שהוזעקו למתן עזרה לנאשם שנמצא שוכב על כביש באחד מרחובות ראשון לציון. הם נטלו את הנאשם לאמבולנס והתכוונו להסיעו לבית חולים ותוך כך היכה הנאשם את אחד מהם בידיו, ברגליו ובפניו וגרם לו לחבלות מסוימות. הוא גם הטיח בלון חמצן שהיה באמבולנס בחלון האמבולנס וזרק את המכשיר מן החלון. השלישית, עניינה באיומים והעלבת עובדי ציבור, השוטרים שהוזעקו בידי החובשים אל מקום התקרית באמבולנס.

הנאשם אדם כבן 25, נישא לפני כ-4 חודשים. הוא סיים 12 שנות לימוד  עם תעודת בגרות חלקית. בגיל הנוער היה שחקן כדורגל בקבוצות שונות, אך סמוך לפני גיוסו לצבא חדל מן הדבר משום שנפצע ולא היה כשיר עוד למשחק הזה. הדבר קטע את תוכניותיו לקריירה של שחקן מקצוען. הוא לא סיים שרות צבאי שכן נפקד מן השרות, נשא עונש מאסר ונפלט מן הצבא.

בשנת 2001 בתוך פרק זמן של חודשיים ימים ביצע כמה עבירות של פריצה וגניבה מכלי רכב ושל כלי רכב. הוא נתן את הדין בעבירות הללו מספר שנים לאחר מכן.  בין 2001 לבין מסכת פרשיות העבירה הנוכחית לא נראה שהסתבך בפלילים.

לפני שתי חוות דעת אודות הנאשם. האחת כלולה בתסקיר שרות המבחן. מן התסקיר עולה שהנאשם מייחס את מעשי העבירה האחרונים לשתיית אלכוהול אולם השרות מעריך כי קיימת בעייתיות רצינית יותר של אלימות שהנאשם מנסה לטשטש אותה ולהציג חזות רצינית של אדם מאורגן ומסודר. השרות לא מצא מקום להמלצה טיפולית כלשהי.

חוות הדעת השניה היא של הפסיכולוגית ד"ר נעמי כהן שביצעה מבדקים פסיכודיאגנוסטיים לנאשם ומצאה כי מדובר בצעיר בעל אישיות פסיבית תלותית ובלתי בשלה, אך נעדרת קווי אופי עברייניים ותוקפניים. הוא פועל תחת השפעת אלכוהול ותחת השפעה כזו עוברת התנהגותו טרנספורמציה העושה אותה אסרטיבית הרפתקנית ותוקפנית. שלא בהשפעת אלכוהול לא תקף אדם מעולם. ד"ר כהן סבורה שהנאשם זקוק לטיפול מחנך, מציב מסגרות וגבולות ברורים. עוד היא סבורה שליווי צמוד ומפקח של משפחתו לרבות טיפול מקצועי יאפשרו לו להשתקם ולחזור אל כור מחצבתו התקין הרחוק מעולם עברייני.

אשתו הצעירה של הנאשם העידה ומסרה כי הנאשם בעל אופי חיובי ביותר שמסכת העבירות הנוכחית נעברה לפני נישואיהם בשעה שחברותם-זוגיותם נקלעה למשבר מסוים שבמסגרתו נכרך הנאשם אחר צעירה אחרת. הצעירה קשורה לקבוצת עבריינים. החברה הרעה השפיעה עליו השפעה קשה הוא החל לשתות והדברים התרחשו עקב אותה שתית אלכוהול מרובה. גם אבי הנאשם העיד ומסר דברים דומים אודות הנאשם.

התובעת טוענת שהתנהגות הנאשם לאורך הלילה משקפת פרץ של אלימות בריונות משולחת כל רסן שפגעה הן בעוברי אורח תמימים והן בשוטרים וממלאי תפקידים אחרים. מעבר לפגיעה הפיזית באנשים מסוימים סיכן הנאשם חיי אדם רבים בנהיגתו הפרועה ובאילוץ שאילץ את אחד המתלוננים להימלט מפניו בנסיעה מסוכנת. התובעת גורסת שיש לגזור לנאשם מאסר בפועל משמעותי (ע"פ 2079/06 אבו עצא נ' מ"י; ע"פ 7632/05 אל עטרש נ' מ"י; ע"פ 2305/05 ג'בערה נ' מ"י).

הסניגור הצביע על כך שהתנהגות הנאשם יוצאת דופן לאורך שנות חייו. על כן לא ניתן לומר שלנאשם עומק עברייני. מן הראוי להעדיף את חוות הדעת של הפסיכולוגית הקלינית הפרטית על חוות הדעת של שרות המבחן, שעל פניה ניכר בה חוסר ביסוס הולם ולפיכך גם בשים לב לעובדה שהנאשם נישא זה מקרוב ושלנישואיו יש סיכויי השפעה רבים על תיקון אורחותיו ומנהגיו, מן הראוי להסתפק בעונש שאיננו מחייב כליאה ממשית (ע"פ 5622/07 מ"י נ' קרדונה; ת.פ. 8276/06 [מחוזי ב"ש] מ"י נ' דובקוב; ת.פ. 8224/05 (מחוזי ב"ש) מ"י נ' אבו סבילה).

אני מוכן לקבל את דברי הפסיכולוגית הקלינית שהנאשם איננו בעל תכונות עברייניות מטבע ברייתו, ואין בו דפוסי אלימות טבועים. עם זה גם לדידה של הפסיכולוגית אישיותו אינה בשלה והוא נתון להשפעה. אין ספק - בכך מודה הנאשם ומכירה גם כל סביבתו - שבהיותו נתון להשפעת משקאות משכרים מתפרצת מתוכו התנהגות אלימות ובריונית.

גם בנסיבות הללו כאשר אין טענה לשלילת האחריות הפלילית של הנאשם נשקפה ממנו סכנה מרובה ונשקפת סכנה מרובה גם כעת אם לא יגמול עצמו משימוש באלכוהול. התנהגותו של הנאשם איננה קלת ערך בחומרתה ובמיוחד מרובים היו סיכוניה בכל מה שקשור לנהיגה הפרועה. אני מתקשה להבין מדוע לא נבדקה שאלת השימוש באלכוהול בזמן הנהיגה שעה שנעצר הנאשם בידי השוטרים. כל המתבונן בפרץ האלימות חסרת הפשר שבחלקה גם היתה ללא תכלית מיוחדת מבין שהיא כנראה תוצאה של שתיית אלכוהול מרובה.

השיקולים העיקריים בעיני לקולא הם העובדה שהנאשם לא נשא עד הנה עונש מאסר ובגזירת עונש מאסר לראשונה יש מקום להקלה מסוימת. הנימוק השני הוא שהנאשם נישא זה מקרוב, מעדות אשתו התרשמתי שיש לה השפעה חיובית עליו והיא כעת בהריון ובעתיד הקרוב הנאשם יהיה לאב ויש כמובן לקחת בחשבון את הפגיעה שעונש המאסר יגרום לבני משפחת הנאשם בצד הסיכוי שחייו כאדם נשוי וכאב לילד אולי יקבלו כיוון שונה.

בנסיבות אלה אני דן את הנאשם בגין מכלול העבירות שבשני כתבי האישום המצורפים (להוציא האישום השלישי בתיק דנן) לעונש מאסר של 36 חודשים שמהן 18 חודשים לנשיאה בפועל ובמניינם תקופת המעצר מיום 30.12.07 עד 6.2.08 וכן יום מעצר (8.11.07) בהקשר לתיק בית משפט שלום ראשל"צ. יתר המאסר על תנאי  ל-3 שנים מתום המאסר והתנאי הוא שלא יעבור עבירה שיש בה יסוד של אלימות והיא פשע או עבירת איומים או עבירה של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה או עבירה של העלבת עובד ציבור.

בגין העבירה של הפרת הוראה חוקית הנקובה באישום השלישי של כתב האישום דנן אני דן את הנאשם ל-3 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים. התנאי הוא שלא יעבור אותה עבירה.

נוסף לכך אני פוסל את הנאשם מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה מכל סוג למשך שנתיים מהיום. במניין תקופת הפסילה לא תבוא תקופת מאסר בפועל.

אני מחייב את הנאשם בתשלום פיצויים כדלקמן: