מאסר של 20 חודשים למורשע שביצע שוד דואר

1.         הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של שוד - עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2.         הודאת הנאשם באה בכפוף להסדר טיעון במסגרתו ביקשו ב"כ הצדדים לקבל תסקיר שירות המבחן מבלי שפורטו פרטי ההסדר.

לאחר שהתקבל התסקיר, עתרו ב"כ הצדדים, על פי הסדר הטיעון לעונש מוסכם של 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלונן.

3.         על פי עובדות כתב האישום ב- 27.7.2011 הגיע הנאשם לסניף הדואר ברחוב אצ"ל בראשון לציון כשהוא מצויד באקדח פלסטיק ופניו מכוסות בבד. הוא נכנס לסניף הדואר ואיים על מנהל הסניף באמצעות אקדח הפלסטיק שימסור לידיו כסף מזומן אחרת יירה בו. מנהל הסניף מסר לנאשם סך של 8,344ש"ח במזומן. הנאשם נמלט מהמקום כאשר המנהל בעקבותיו, תוך שהוא מזעיק את המשטרה למקום.

            במהלך מנוסתו איים הנאשם על מנהל הסניף הדואר שיירה בו.

4.         במסגרת הראיות לעונש הוגש גליון הרישום הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי בעברו 3 הרשעות קודמות בעבירות של מכירת משקה משכר לקטין ו-2 עבירות (ב-3 תיקים) בעבירה של החזקת מקום להימורים או הגרלות. הרשעתו האחרונה מחודש נובמבר 2009.

5.         תסקיר שירות המבחן

 התסקיר מפרט נסיבותיו האישיות של הנאשם. הנאשם יליד 1957. נשוי ואב ל-3 ילדים.

            כעולה מהתסקיר, הנאשם עסק במשך השנים ביחד עם אחיו, בהפעלת מקומות לצורך הימורים ובמשך השנים התמכר בעצמו להימורים. לתפיסתו, מדובר בעסק לגיטימי לפרנסת משפחתו.

            הנאשם לקח אחריות לביצוע העבירה נושא כתב האישום, אולם נטה לצמצם מחומרתה. טען כי לא הייתה לו כוונה לפגוע במתלונן ומה שעמד לנגד עיניו והניע אותו היה סיפוק צרכים מידיי והשגת משאבים כלכליים למשפחתו, בשל מצוקה כלכלית של המשפחה. קצינת המבחן התרשמה כי מדובר בהתנהגות אימפולסיבית תוקפנית, דפוסי חשיבה והתנהלות בעיתיים לצימצום חובותיו כמו גם התמכרות להימורים שיש בהם סיכון להישנות התנהלות בעייתית מצידו.

קצינת המבחן מדווחת כי בתקופת פיקוח המעצר הופנה הנאשם לקבלת סיוע מתאים בבעיית התמכרותו להימורים למסגרת עמותת "אפשר". הנאשם הגיע לפגישה אחת בלבד, ולא הגיע גם לקבוצת תמיכה ברמת גן. על פי התרשמותה הנאשם עסוק בעיקר בחובותיו הכספיים ומוטרד מההליך המשפטי המתנהל נגדו. בעיתוי הנוכחי נראה שהפסיק להמר בסדרי גודל משמעותיים אך קיים עדיין עיסוק בהימורים.

בסופו של תסקיר היא מציינת כי הנאשם לא בשל להליך טיפולי ובהיעדר הליך טיפולי, קיים  סיכון להישנות עבירות דומות.

6.         טיעוני ב"כ הצדדים

ב"כ התביעה ציינה בטיעוניה כי התביעה מודעת לכך שעונש המאסר המוצע במסגרת הסדר הטיעון הוא עונש חריג בשים לב לחומרת העבירה. עם זאת, בשל נסיבות לקולא הגיעה המאשימה למסקנה שהעונש המוצע הוא עונש ראוי. הנסיבות לקולא שפורטו הן הודאה בחקירה במשטרה, הודאה בבית המשפט וחיסכון בזמן שיפוטי, לקיחת אחריות, מאסר ראשון, עברו  הלא מכביד של הנאשם בעבירות הימורים והעובדה שזוהי הסתבכותו הראשונה בעבירת אלימות. בנוסף נטען כי הכסף שנשדד הוחזר למתלונן.

            ב"כ התביעה ציינה כי נשקלה גם האפשרות לסיים את ההליך המשפטי בהליך טיפולי אולם משאמר שירות המבחן את דברו, לא היה מנוס מרכיב של מאסר בפועל. לגישתה של התביעה נסיבותיו האישיות של הנאשם מצדיקות הקלה משמעותית בעונשו.

ב"כ הנאשם הצטרף לטיעוני התביעה וביקש לאמץ את הסדר הטיעון. הוא סמך טיעוניו על טיעוני התביעה והוסיף כי יש לשקול לקולא את אורח חייו הנורמטיבי של הנאשם עד שהחל להסתבך בהימורים. נטען כי כשנה וחצי עובר לעבירה שקע הנאשם בחובות כבדים ונקלע למצב נפשי קשה, כאשר הנושים החלו לדרוש את כספם והוא עמד בפני הסכנה שייזרק מהבית ביחד עם בני משפחתו. נטען, כי הנאשם היה במצב דכאוני, הפסיק לתקשר עם הסביבה לרבות בני משפחתו וסירב לקבל טיפול נפשי כי התהליך הטיפולי שהוצע לנאשם על ידי שירות המבחן היה כרוך בתשלום כספי שאין ביכולתו של הנאשם לשלם.

הנאשם הביע צער וחרטה.

7.                     " על מעשי שוד צריך להגיב במאסר משמעותי כי אין דרך אחרת להגן על החברה" (ע.פ 1548/91, נעים סורי נ' מדינת ישראל, תק-על 94(3), 425)

ענישה סלחנית עשויה להתפרש כמסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים, שלא יירתעו ויחשבו שהפשע משתלם.