מאסר עולם לתושב בית שאן שרצח את אשתו באכזריות לעיני ילדיהם

1. ביום 1.5.14 ניתנה הכרעת דיננו, במסגרתה הורשע הנאשם לפנינו בעבירות של רצח בכוונה תחילה, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); ואיומים, לפי סעיף 192 סיפא לחוק.

בהמשך לכך טענה ההגנה כי יש מקום להחיל על עונשו של הנאשם את הוראת סעיף 300א' לחוק שעניינו ענישה מופחתת בעבירת רצח.

במסגרת החלטה זו נכריע בסוגיה הנ"ל.

2. כמפורט בכתב-האישום ובהכרעת הדין מיום 01.05.14, בתקופה הרלוונטית היה הנאשם בן-זוגה של ד', והתגורר עמה ועם שלושת ילדיהם המשותפים בביתם בבית שאן (להלן: "הבית"). הנאשם והמנוחה עבדו בזמנים הרלוונטיים במסעדה (להלן: "המסעדה") שבבעלות משפחת הנאשם, ושאותה ניהל הנאשם.

מספר חודשים עובר לאירוע מושא כתב האישום, נתגלעו חילוקי דעות בין הנאשם למנוחה והיחסים בין השניים עלו על שרטון, כשעל רקע זה הביעה המנוחה בפני הנאשם את רצונה להתגרש ממנו. בעקבות כך החל הנאשם להתעמר במנוחה: הוא התנהג אליה בגסות; סילק אותה מעבודתה במסעדה; נתן הוראה לבעלי המכולת השכונתית שלא למכור לה דבר בהקפה; נטל ממנה את כרטיס ה"דלקן" שהיה ברשותה; וסרב לתת לה כסף מזומן. בנסיבות אלה נותרה המנוחה ללא אפשרות לכלכל אותה ואת ילדיה, והיא נאלצה לבקש כסף מבני משפחה על מנת לרכוש מצרכים בסיסיים.

כן איים הנאשם על המנוחה, בהזדמנויות שונות, ולעיתים אף באוזני בני משפחה, כי ירצח אותה.

על רקע רצונה האמור של המנוחה להתגרש, גמלה בליבו של הנאשם החלטה להמיתה. לשם כך ביצע הנאשם מספר פעולות הכנה: מספר ימים לפני הרצח מילא הנאשם שני בקבוקים בחומר דליק (להלן: "החומר הדליק") ושמר אותם ברשותו; ומספר שעות טרם ביצוע הרצח הודיע הנאשם לעובדיו במסעדה כי אין בכוונתו לפתוח את המסעדה למחרת אותו היום.

וכך, בתאריך 26.08.12, סמוך לשעה 23:30, בעודם בבית, ניגש הנאשם אל ד', אחז בה בחוזקה ותקף אותה. ד' החלה לזעוק לעזרה ולמשמע זעקותיה ניגשו שתי בנותיהם אשר שהו בבית - נ', ילידת 1998, וז', ילידת 2003 (להלן: "הבנות") - אל הנאשם וניסו למנוע ממנו להמשיך במעשיו. תוך כדי המעשים צעקה ד' לעבר הבנות: "צאו מכאן! שלא יפגע בכן!", והנאשם משך אותן בחולצותיהן, דחפן אל מחוץ לבית ונעל את דלת הבית. הבנות רצו כשהן מבוהלות ובוכות אל בית סבתן, ודפקו על חלונה על מנת להעירה.

בינתיים, נטל הנאשם סכין ארוכה ודקר באמצעותה את ד' מספר פעמים בצווארה, בראשה ובפניה, תוך שהוא חותך כלי דם מרכזיים, כל זאת במטרה להמיתה. ד' ניסתה להתגונן מפני הנאשם תוך שהיא מצליחה לשרוט אותו, ואף נדקרה בידה כתוצאה מניסיון ההתגוננות. הנאשם המשיך במעשיו עד שהצליח להכניעה, וד' צנחה ארצה כשהיא מתבוססת בדמה. לאחר מכן נטל הנאשם את החומר הדליק ושפך אותו על גופה של ד' במטרה להציתה.

בשלב זה חזרו הבנות אל הבית יחד עם סבתן, וגילו את המנוחה שוכבת, ללא רוח חיים, בתוך שלולית דם בסלון הבית. הנאשם נמלט מן המקום.

כתוצאה ממעשי הנאשם, נגרמו למנוחה פצעי חתך בשני כלי דם מרכזיים, דבר אשר הביא לאיבוד דם וגרם למותה. בנוסף, נגרמו למנוחה שישה חתכים בפניה ובצווארה, פצע מדמם בקרקפת וחתך נוסף במרפקה.