מאסר עולם למטפל בבית אבות בכפר סבא בגין אונס של קשישה ורציחתה

1.        הנאשם הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירות של רצח לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " החוק") ו אונס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק (2 עבירות). 

           העובדות בהן הודה הנאשם

2.        מעובדות כתב האישום בהן הודה עולה כי פלונית, ילידת 1929 (להלן:" המנוחה") ובעלה *****, התגוררו בדירה בבית אבות בכפר סבא. ***** הינו חולה סיעודי והנאשם עובד זר, יליד הפיליפינים, כבן 31, עבד כמטפל בפלוני החל מחודש פברואר 2010 ועד ליום האירוע, והתגורר עם בני הזוג בדירה.

3.        המנוחה הייתה אישה פעילה שהשתתפה במגוון פעילויות. במהלך תקופת עבודתו, העירה המנוחה לנאשם בעניינים הקשורים לתפקודו כמטפל ולאורחותיו. הנאשם כעס על המנוחה בשל הערותיה והתווכח איתה מספר פעמים על רקע זה ואף אמר לה ש"לא רוצה סבתא", במשמעות שאינו רוצה לעבוד איתה.

4.        ביום 18.9.11 בשעות הלילה, ניגש הנאשם אל המנוחה שישנה במיטתה, כשהוא לבוש בתחתונים בלבד. הוא רכן מעליה, ליטף את ראשה וקרא לה "סבתאל'ה". היא התעוררה משנתה וצעקה על הנאשם שיחזור לחדרו, אולם הנאשם המשיך לגעת בה וללטף את ראשה כשהוא בתחתוניו. המנוחה איימה עליו שתקרא למשטרה ושתלחץ על לחצן המצוקה. אז ירד הנאשם על ברכיו והתחנן שלא תספר על המקרה לאף אחד.

מיד לאחר האירוע הנ"ל, הודיעה המנוחה לסוכנות כח האדם שהעסיקה את הנאשם, כי היא מבקשת להחליפו במטפל אחר. לנאשם נודע כי המתלוננת סיפרה על מעשיו וכי בכוונתה לפטרו.

5.         בלילה שבין 21.9.11 לבין 22.9.11, בעת שפלוני, המנוחה והנאשם שהו בדירה, ניגש האחרון אל המנוחה שישנה במיטתה, הפשיט את מכנסיה ותחתוניה, הרים את חולצתה בחשפו את שדיה ולפת בחזקה בידיה, וכשהיא שכובה על גבה נשכב עליה והחדיר את איבר מינו אל תוך איבר מינה וזאת בניגוד לרצונה. 

6.         באותה עת זעקה אליו המנוחה באנגלית וביקשה שלא יעשה זאת ובכתה ואף הושיטה את ידה בניסיון להגיע ללחצן המצוקה, אולם הנאשם אחז בחזקה בידיה ואמר לה: I'm" sorry savta" והניח כרית על פיה כדי למנוע ממנה לצעוק, הוא חנק בידיו את צווארה והמשיך במעשיו עד הגיעו לסיפוק.

7.         לאחר זמן מה באותו הלילה, בעל הנאשם שוב את המנוחה ללא הסכמתה.

במהלך אירועי הלילה האמור, החליט הנאשם לרצוח את המנוחה על מנת שלא תספר על מעשיו, ואמר לה באנגלית שאינו רוצה להרוג אותה, אך הוא חייב לעשות כן שמא היא תספר לילדיה, ולאחר מכן בכוונתו להתאבד.

המנוחה ביקשה מהנאשם בתנועות יד שלא יעשה כן, אולם הנאשם חנק את צווארה בידיו ולחץ  עם כרית שחסמה את פיה ואפה וגרם למותה.

8.         מן הראיות עולה כי לאחר האירוע, כשהבחין הנאשם בשוטרים הוא קפץ מגג הבניין בו התגורר עם המנוחה ובעלה וניסה לשים קץ לחייו. הנאשם שקפץ מגובה 5 קומות,  נפגע קשה בראשו, בעמוד השדרה ובחזה. כתוצאה מכך הפך לנכה המרותק לכסא גלגלים.

9.         הודאת הנאשם נעשתה במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בהליך גישור. על פי ההסדר, שהושג לאחר שמיעת רוב פרשת התביעה, עותרת התביעה לגזור על הנאשם מאסר עולם, מאסר בפועל בגין עבירות המין שמתוכו שנתיים ירוצו במצטבר ומאסר על תנאי. ההגנה עותרת  לגזור עליו מאסר עולם  ומאסר נוסף בגין עבירות המין שיחפוף כולו את מאסר העולם.

10.         תסקיר נפגע העבירה, ע/1

בתסקיר העלו ילדיה של המנוחה, דנה ורועי, את הפגיעה שנגרמה להם ובייחוד לאביהם, אשר הם משמשים לו כפה, מאחר ואינו מסוגל לספר בעצמו אודות מעשי הנאשם וההשלכות עליו.

הרצח של האם פגע קשות באביהם, בעקבותיו הוא הועבר למוסד סיעודי בבית חולים, הם נדרשים לבקרו בכל יום כדי להקל על הרגשתו.  בנוסף הם שכרו את שירותיה של מטפלת שנמצאת עמו שעתיים בכל יום. מצב האב כיום, גורם להם לסבל רב ויצר עבורם קשיים רבים בארגון סדר יומם. בנוסף, למצב אביהם יש השלכות כלכליות כבדות, כאשר עלות הטיפול באביהם עלתה באופן משמעותי.

11.        ילדי המנוחה סיפרו על הקשר המיוחד שהיה בין הוריהם, על המקום החשוב של אימם בעולמו של אביהם ועל החלל שמצוי בו כיום. לאחר הרצח, אביהם הפסיק לשאול ולבקש אחרי אמם, כאשר הרופאים הסבירו שמדובר במנגנון הגנה בעקבות האירוע הטראומתי שעבר. הם לא סיפרו לו על שאירע. הוא אמנם לא שואל, אך מסתכל סביב, כמחפש את אמם ושורק את השריקה שלהם.

12.        ילדי המנוחה הביעו את עמדתם להסדר. הם קיוו שלא תהיה כל הקלה בעונש, אך לאור ההסברים המשפטיים שקיבלו מהתביעה, הסכימו להסדר, אם כי עותרים לגזור את העונש במצטבר, וזאת בשם כבודה של אמם, שחולל באופן קשה.

13.        בנוסף, בתה של המנוחה, דנה, ביקשה להקריא דברים שכתבה יחד עם אחיה (ע/3) מעבר להצהרת הנפגע. בדברים אלה סיפרו כי יש בהם הקלה משום שההליך הקשה עומד להסתיים, אך עליהם להישאר ערניים ולעשות הכל כדי לדעת שהדין ימוצה כראוי עם הנאשם, שתהיה בו התייחסות למכלול הזוועות, התחשבות באביהם ומתן הכבוד הראוי לאמם.