מאסר עולם ו-10 שנות מאסר לתושב לוד בגין רצח אשתו ותקיפת אחותו

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירות שפורטו בשני אישומים.

באישום הראשון הורשע הנאשם בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה בבן משפחה לפי סעיף 329(א) לחוק העונשין + סעיף 329(ב) לחוק, כלפי אשתו דאז (להלן: "יסמין") ובעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א) לחוק העונשין כלפי אחותו  (להלן: "א' "), עבירות שבוצעו ביום 24.9.10.

על פי ממצאי הכרעת הדין: ביום 24.5.10 עזבו יסמין וא'  את ביתן בלוד, שם התגוררו יסמין והנאשם וחמשת ילדיהם והן חזרו לביתן רק בחודש יוני 2010; יסמין וא' , שהיו בידידות קרובה, עזבו את הבית לאחר שהנאשם נישא נישואים שניים לאחרת ויסמין נפגעה מכך;

ביום 24.9.10, בשעה שיסמין וא'  היו בסלון הבית, כשיסמין בשבוע ה-28 להריונה, פנה אליהן הנאשם ואמר שהן עשו משהו לא טוב ושלא יחשבו שאין עונש על כך ובהמשך שלף אקדח וירה מספר יריות לעבר רגליה של יסמין ולעבר רגליה ומפשעתה של א' . כתוצאה מכך ליסמין נגרמו פצעי ירי בשתי רגליה ואילו א'  איבדה את הכרתה, פונתה לבית החולים במצב קשה ועברה שני ניתוחים.

הנאשם ירה בשתיים משום שסבל מהשפלות ופגיעה בכבודו עקב היעדרותן וכן כדי להענישן על ההיעדרות, באופן שישיב לעצמו את כבודו האבוד;

2.         באישום השני הורשע הנאשם בעבירה של רצח יסמין בכוונה תחילה, ביום 5.4.11. 

על פי ממצאי הכרעת הדין: בעקבות האירוע נשוא האישום הראשון, עברה יסמין להתגורר בבית הוריה למשך כ-3 חודשים ובהמשך, בהתאם לסידורים שתאמו בני המשפחה עם הנאשם, היא שבה להתגורר עם ילדיה בבית, ללא הנאשם, כאשר הוא התגורר בסמוך בבית אחר במתחם של בני משפחתו. כתב האישום פרט את הסידורים והשינויים במבנה הבית, שנועדו להגן על יסמין;

בחודשים מרץ ותחילת אפריל 2011, נהג הנאשם לאיים על יסמין כי הרסה את חייו ועליה למות; ביום 5.4.11 לפנות בוקר, פתחה יסמין את דלת הכניסה המקורית ויצאה דרך האסכורית שחסמה את היציאה, לעבר אזור ביתו של הנאשם. הנאשם פגש בה והוביל אותה לשטח פתוח בסמוך לבית הקברות בלוד ושם ירה בה לפחות 14 קליעים בגב, בכתף ובראשה, פגיעות שגרמו למותה;

הרקע והמניע לרצח הינו העובדה שהירי לעבר יסמין וא'  בארוע הראשון לא הפסיק את ההשפלות והקללות שספג הנאשם מהסביבה ועל כן הוא ביצע את המצופה ממנו להגן על כבודו על פי מנהגי החמולה.

3.         באשר לאישום השני, משהורשע הנאשם בעבירת רצח, יש להטיל עליו מאסר עולם כמתחייב מסעיף 300(א) לחוק העונשין.

על כן, כל שנותר לקבוע בגזר דין זה, הוא מהו העונש הראוי בגין העבירות נושא האישום הראשון והיחס בין עונש זה לבין עונש מאסר העולם.

עתירת ב"כ המאשימה לעונש

4.         ב"כ המאשימה עותרת לקבוע כי האירוע נושא האישום הראשון. מורכב משני אירועים נפרדים, פגיעה בשתי נפגעות שונות וכי מתחם העונש הראוי בגין כל עבירה כלפי כל אחת מהקורבנות נע בין 14 ל-16 שנים מאסר בפועל.

ב"כ המאשימה ציינה כי על פי מבחני הפסיקה, המבחן הצורני-פיזי והמבחן המהותי של האינטרס המוגן, מדובר בשני אירועים נפרדים, שני קורבנות שונים, פגיעה נפרדת בכל אחת מהקורבנות, כאשר בכל פעם שהנאשם בחר ללחוץ על ההדק ולירות, הוא בצע מעשה נוסף. אף הוראות החיקוק שונות כאשר לגבי הירי ביסמין, בהיותה אשת הנאשם ומוגדרת קרובת משפחתו, מדובר בהוראת חיקוק שונה ונפרדת מהוראת החיקוק נושא הירי בא' .

5.         בנוסף עותרת המאשימה לחייב את הנאשם בפיצוי לא'  בסכום המקסימלי הקבוע בחוק וזאת נוכח הנזקים הפיזיים שנגרמו לה וכן מצבה הנפשי והשינוי שנגרם כתוצאה מהאירוע, כאשר עד עצם היום הזה היא מצויה הרחק ובמנותק מבני משפחתה, במקלט במקום מסתור. 

התביעה אינה עותרת לחייב את הנאשם בפיצוי כלפי הקטינים, ילדי הנאשם ויסמין, אשר נמצאים תחת חסות אחותה של יסמין ואחיו של הנאשם, המגדלים אותם בתוך מתחם משפחתו של הנאשם.

6.         באשר לנסיבות ביצוע העבירות, ביחס לאישום הראשון פירטה ב"כ המאשימה: מדובר במעשה מתוכנן, הנאשם הביא את האקדח, ניקה אותו, הורה לילדיו לצאת מהבית ואז ירה בשתיים כעונש על התנהגותן;

הנזקים שנגרמו ליסמין בהיותה בשבוע ה-28 להריונה וכן לפציעתה החמורה יותר של א' ;

לא נתקיימו נסיבות לקולא בעניינו של הנאשם, הוא לא לקח אחריות, לא הביע חרטה ובמעשיו הוכיח שלא חזר למוטב כאשר מספר חודשים לאחר האירוע נושא האישום הראשון, הסלים את מעשיו ורצח את אחת מהקורבנות;