מאסר וקנסות גבוהים לנאשמים בעבירות מס ומרמה

2.         הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בביצוע העבירות המיוחסות להם באישומים 2 ו- 5 בכתב האישום המתוקן כמפורט להלן.

3.         באישום מספר 2, הורשעו הנאשמים 5-6, יחד עם הנאשם מ ספר 1,  בכך שבמהלך השנים 2002-2003, הנאשם 5 ביקש וקיבל מהנאשם 1 עבור עסקיה של הנאשמת 6 חשבוניות פקטיביות בסך כולל של 649,493 ש"ח. בתמורה, שילם הנאשם 5 לנאשם 1 את תשלום המע"מ הגלום בחשבוניות וכן עמלה נוספת בשיעורים של בין 5% ל- 8%. על סמך החשבוניות הפקטביות, מסרו הנאשמים 5-6 דוחות מס כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס תוך ניכוי מס תשומות שלא כדין. הנאשמים הורשעו בביצוע  16 עבירות של מרמה לפי סעיפים 220 (1), (2), (4) ו- (5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א -    1961 (להלן: הפקודה) (וביחס לנאשם 6: בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977). כמו כן, הורשעו הנאשמים בביצוע 16 עבירות על חוק מס ערך מוסף תשל"ו - 1975 (להלן: חוק מע"מ) לפי סעיפים 117(ב)(1), (5), (6) ו- (8) (וביחס לנאשם 6: בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין התשל"ז - 1977).

            באישום מספר 5, הורשעו הנאשמים 5-7 בכך שבשנת 2003, ביקש וקיבל הנאשם 5 מאדם בשם חיים דוד ששון (להלן: ששון) חשבוניות פקטיביות בסך 96,052 ש"ח על מנת להפחית שלא כדין את המס החל על הנאשמת 6. כמו כן, נטען כי באותן הנסיבות, קיבלו הנאשמים 5-7 חשבונית מששון, 5 חשבוניות פקטיביות בסך 90,090 ש"ח. הנאשמים הורשעו באישום זה בכך מהנאשמים 5-6 ניכו שלא כדין מס בשנים 2002-2005 בסכום של 171,890 ש"ח, ולא העבירו את המס לפקיד השומה. הנאשם 5 הורשע באישום זה בביצוע 3 עבירות של מרמה לפי סעיפים 220(4) ו- (5) לפקודה בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, 3 עבירות מע"מ לפי סעיף 117(ב)(6) ו- (8) לחוק מע"מ בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, ו- 4 עבירות של אי העברת מס שנוכה לפי סעיף 119 לפקודה בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. הנאשמת 6 הורשעה ב- 2 עבירות של מרמה, 2 עבירות מע"מ ו- 4 עבירות של אי העברת מס שנוכה. הנאשמת 7 הורשעה בעבירה אחת של מרמה ועבירת מע"מ אחת.

4.         להשלמת התמונה, יצוין כי ביום 11.1.10, נגזר דינו של הנאשם 1 בגין העבירות המיוחסות לו באישום 2 (ביחד עם הנאשמים 5-6) וכן בגין עבירות אחרות של אספקת חשבוניות פקטיביות המפורטות באישומים 1, 3 ו- 4. בית משפט אימץ הסדר טיעון בעניינו וגזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי של 6 חודשים וקנס בסך 25,000 ש"ח.

5.         באשר לנאשם מס' 5, ביקשה המאשימה לגזור עליו מאסר בפועל של 8 חודשים. ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את סכומן הגבוה של החשבוניות הפקטיביות בהן השתמש הנאשם 5 בניסיונו להפחית שלא כדין את כמות המס של הנאשמות 6-7. מדובר בנזק לאוצר המדינה של למעלה מ- 100,000 ש"ח. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה של בית משפט עליון הקובעת שיש צורך להחמיר עם מבצעי עבירות מס וככלל, לגזור עליהם מאסרים בפועל וקנסות גבוהים (ע"פ 6474/03, רע"פ 1572/06, רע"פ 3641/06).

6.         ב"כ הנאשם ביקש שלא להחמיר עם הנאשם ולא לשלוח אותו למאסר בפועל. לטענת הסניגור, נאשמים אחרים בפרשה זו (הכוונה לנאשמים 2-4 ו- 8-9), נגזר דינם מבלי שנשלחו לכלא. הוא הדגיש כי לנאשם אין עבר פלילי. הנאשם הודה מיד בחקירתו בעבירות המיוחסות לו ואף סייע לרשויות המס בחשיפת עבירה בתיק אחר. עוד הביא הסניגור ראיות על כך שהנאשם עשה מאמצים להסיר את מחדליו. חלק מדוחות מס ההכנסה הוגשו. הנאשם העביר לשלטונות המס קופות גמל בסכום של כ- 150,000 ש"ח על מנת לצמצם את חובו. את יתרת החוב הוא ביקש לשלם בתשלומים.

7.         הנאשם יליד 1961 אב ל- 2 ילדים הביע חרטה על המעשים. הוא גם טען בפני בית המשפט כי במהלך שנה זו, אשתו ביקשה להתגרש ממנו וזאת אחרי 8 שנות נישואין.

8.         כפי שטענה ב"כ המאשימה, הפסיקה אכן קובעת כי במקרים שכאלה של עבירות מרמה בניסיון להתחמק מתשלום מס בהיקפים נרחבים, יש לגזור עונשים של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח וכן קנסות גבוהים. לקולא אני מביא בחשבון את הודאתו של הנאשם ואת החרטה שהביע. כמו כן, אני מתחשב בכך כי נעשה מאמץ לשלם את החוב לשלטונות המס ואולם עד כה נשאר חוב משמעותי שלא שולם.

            לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה שנסיבות המקרה אינן מצדיקות סטיה מרמת הענישה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון וזאת למרות שהוגשה בפני חוות דעת חיובית של הממונה על עבודות השירות.

9.         לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם עונשים כמפורט להלן:

            א.         מאסר בפועל של 6 חודשים בכלא.

            ב.         מאסר על תנאי של 6 חודשים, למקרה שהנאשם יעבור עבירת מס, במשך שנתיים.

ג.          קנס כספי בסך 15,000 ש"ח, כאשר הנאשם ירצה 3 חודשי מאסר אם לא ישלם את הקנס.

10.       אני גוזר על כל אחת מהנאשמות 6-7 קנס בסך 70,000 ש"ח.

זכות הערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים  בתוך 45 יום.

ניתן היום,  14 יולי 2010, במעמד הצדדים.