מאסר בפועל לנאשמת שגנבה ממעסיקה

העובדות  והאישומים

הנאשמת עבדה בין השנים 1993 ו-2007 כמנהלת אגף הכספים של מפלגת הליכוד, תנועה לאומית ליברלית (להלן: "הליכוד"). במסגרת תפקידה, הייתה הנאשמת מופקדת על הפעילות הכספית של הליכוד, ובעלת גישה לחשבונות הבנק של הליכוד, בסניף המרכזי של בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"; "חשבונות הבנק"), ולשיקים שהונפקו מאותם החשבונות.

הוגש כתב אישום נגד הנאשמת ובו נאמר, כי בתקופה שבין שנת 2002 וראשית שנת 2007 גנבה הנאשמת מקופת הליכוד, בשיטות שונות, סכומי כסף המסתכמים בכ-2 מיליון ש"ח.

שיטת הפעולה העיקרית של הנאשמת כללה משיכה בכזב של עשרות שיקים מחשבונות הבנק של הליכוד: הנאשמת מילאה בכזב את פרטי השיקים, את הסכומים ואת השמות; היא זייפה את חתימות מורשי החתימה על פני השיקים. הנאשמת רשמה במרמה ברישומי הדיווח החשבונאיים, כי מדובר בהוצאות של הליכוד, שהיו, למעשה, הוצאות פיקטיביות. בהמשך לכך, הפקידה הנאשמת את מרבית השיקים במרמה לחשבון הבנק של אמה; חלקם הפקידה בחשבון בנק של דודתה, יוכבד דוידי. האם והדודה שיתפו פעולה עם הנאשמת, ומסרו לידיה את סכומי השיקים במזומן.  

פעילותה של הנאשמת באה לידי ביטוי גם בהעברות כספים בנקאיות מרמתיות; בהתאם לאמור בכתב האישום, בחמישה מועדים שונים, הורתה הנאשמת במרמה לפקידי הבנק להעביר סכומי כסף גדולים מאחד מחשבונות הבנק לחשבון הבנק של אמה.

הגניבה נחשפה באקראי בחודש מרס 2007, בשל ערנותה של פקידה, שעמדה על אי התאמה ברישום סכום של שיק בסך 27,894 ש"ח, אותו משכה הנאשמת בכזב על שם אמה, וסירבה לכבד את השיק.

הנאשמת הודתה ב-29.9.09 בעובדות כתב האישום. היא הורשעה על סמך הודאתה בעבירות הבאות:

גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (ריבוי עבירות);

ניסיון לגניבה בידי עובד, לפי סעיף 25 ו-391 לחוק העונשין ;

זיוף מסמך, לפי סעיף 418 לחוק העונשין (ריבוי עבירות) ;

ו שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין(ריבוי עבירות) .

תסקיר מבחן

לבקשת הסנגור, ובשל מצבה המיוחד של הנאשמת, מההיבט האישי והרפואי, ולאחר שנמסרו מסמכים רפואיים (לרבות, היתר מ-9.6.09 של המוסד לביטוח לאומי להעסקת עובד זר בסיעוד), הכין שרות המבחן בהוראתי תסקיר מבחן. מסקירת הנסיבות האישיות עלה, כי הנאשמת תפקדה כל חייה באורח נורמטיבי, כאישה וכאם; היא רכשה השכלה כמנהלת חשבונות, ועבדה בתחום התמחותה. ב-1999 חלתה הנאשמת בטרשת נפוצה. מאז היא מוגבלת בתנועה ובתפקוד, ונעזרת בעובדת סיעודית לשם פעילותה היום יומית. קצינת המבחן עמדה בתסקיר על הסיבות שהביאו את הנאשמת, לטענתה, להסתבך בגניבת הכספים ממעבידה ולבצע את העבירות המיוחסות לה, וסקרה את תגובותיה ותחושותיה עקב הסתבכותה.

להתרשמות קצינת המבחן, העבריינות אינה מאפיינת את דמותה של הנאשמת, והסתבכותה בביצוע העבירות נבע ממשבר חריף וקשה שחוותה עם גילוי מחלתה. בהתחשב בכך, ובהתחשב במצבה הפיסי הקשה של הנאשמת, המליצה קצינת המבחן להעמיד את הנאשמת בפיקוח שרות המבחן למשך שנה, במהלכה יהווה שרות המבחן גורם מעודד ותומך לטיפול שהיא עוברת בבית החולים תל-השומר. 

עמדת  המאשימה  לעונש

ב"כ המאשימה שמה דגש בטיעוניה על חומרת מעשי המרמה והזיוף, היקפם הרב - 2 מיליון ש"ח, והימשכותם לאורך זמן; שתוצאתם - נזק כבד לקופת מפלגת הליכוד; על האמצעים המתוחכמים בהם השתמשה הנאשמת, לרבות, זיוף חתימת מורשי החתימה בליכוד, העברת הכספים לחשבונות בנק עלומים של אמה ודודתה, ואישור טלפוני כוזב של העברות הכספים המאסיביות.

חמורה במיוחד, לגישת המאשימה, היא המעילה באמון המעסיקים, אשר מינו את הנאשמת לתפקידה הרם, במסגרתו ניתן לה לפעול בכספי המפלגה כמעט ללא פיקוח. הנאשמת, נטען, ניצלה לרעה את גישתה החופשית לכספים ואת האמון שניתן בה.

עתירת המאשימה היא לגזור על הנאשמת עונש מאסר ממושך בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי. מוסכם עם ב"כ המאשימה, כי מצבו הרפואי הקשה של נאשם, מצדיק, ככלל, מיתון הדין; לא כן, במקרה של הנאשמת, אשר מעשיה קיצוניים בחומרתם ובנזק שהסבו, וכאשר הנאשמת הסירה את המחדל באורח חלקי בלבד, ושילמה לליכוד 591,000 ש"ח בסך הכל. בהתייחס להלכה הפסוקה שהופניתי אליה, עותרת ב"כ המאשימה שלא לתת משקל רב, ובודאי שלא מכריע למחלתה של הנאשמת ולמצבה הרפואי, אשר מאפשרים, ככלות הכל, את כליאתה.

טיעוני ב"כ הנאשמת