מאסר בפועל לנאשם בנהיגה בזמן פסילה

בית המשפט לתעבורה )כב' השופטת ר. כצמן( הרשיע את המערער, לפי הודאתו, בעבירות של
נהיגת רכב בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא ביטוח כדין. גלל כן גזר בית
המשפט את עונשו של המערער לשנתיים פסילה מלהחזיק או לקבל רשיון נהיגה; הפעלה חופפת
של פסילת רשיון נהיגה מותנית בת שנה אחת; 20 חודשי מאסר שמהם 12 חודשים לנשיאה
בפועל וכן הפעלה, חופפת, של עונש מאסר מותנה בן שנה אחת. לכל אלה נוסף קנס של 500 ח"ש
שהוגדר "סמלי" )מה הצורך ברכיב העונש האחרון ומה הוא "מסמל"? לא נסתברה דעתי בהקשר
זה(.

הערעור סב על רכיב המאסר בפועל שהושת על המערער ועל הפעלת המאסר המותנה. המערער
גורס כי על פי מיהותו כעובר עבירה ועל פי מהות עבירותיו היה מקום להימנע מגזירת
עונש מאסר ממשי. במקום זה ראוי היה לגזור לו שוב מאסר מותנה ולהאריך את תקופת התנאי
הקיימת.