מאני נ' ברצלוור ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה כספית שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 23.9.10 בצומת הרחובות יוספטל וניסנבאום בבת-ים (להלן: " הצומת") ארעה תאונת דרכים (להלן: "התאונה"), בין שני כלי הרכב נשוא התביעה.

מטעם התובע העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב מסוג מונית (להלן: "המונית").

מטעם הנתבעים העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג רכב הנתבעים (להלן: "רכב הנתבעים"), ומר רפי וולמב שהינו בוחן תנועה (להלן: "בוחן התנועה").

רכב התובע נפגע בחזית, בשיעור של 70% והוכרז כ"אובדן מוחלט", ורכב הנתבעים נפגע בחלקו הקידמי ימני, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתמונת הרכב לאחר התאונה.

אין חולק כי התובע נסע ממערב למזרח, ונתבע 1 בא משמאלו, ושלזה האחרון הרמזור היה תקול, אך יש חולק באשר לאחריות לקרות התאונה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת התובע, בהתקרבו לצומת האט את מהירות נסיעתו, וידא שהאור בכיוונו ירוק ולפתע הגיח משמאלו רכב הנתבעים. התובע לא הספיק לבלום וארעה התאונה. לשיטתו, הופעת רכב הנתבעים הייתה פתאומית, ולא היה בידו למנוע את התאונה.

זאת ועוד, מסקנות חוות דעת בוחן התנועה מטעם הנתבעים אינן רלוונטיות לנסיבות העניין.

לאור האמור, הנתבעים אחראים לקרות התאונה, ולנזקים כפי שפורטו.

הנתבעים טענו תחילה יש לדחות את התביעה מחמת העדר עילה לתובע כנגד הנתבעים, שהרי לא הוכח שהוא הבעלים של המונית, ושהבעלים של המונית הינו מר מעודה צדוק.

לעניין האחריות – הנתבע 1 הבחין ברמזור תקול , עצר את רכבו, ונכנס לצומת. כשכמעט השלים את חציית הצומת פגעה בו בחוזקה מונית מטעם התובע. אשר על כן, התובע נסע במהירות מופרזת ונכנס לצומת בעצימת עיניים.

יתרה מכך, עדותו של בוחן התנועה מחזקת את גרסתו של נתבע 1.

לעניין הנזקים הנטענים, התובע לא הציג ראיות הקושרות אותו למונית, ולא הוכיח את רכיב ימי עמידה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, דהיינו מי מהנהגים נכנס לצומת וגרם לתאונה.

תחילה אתייחס לטענת ב"כ הנתבעים בדבר העדר עילה של התובע. שהרי, לשיטתו לתובע אין קשר למונית, משום שלא הוצגה כל ראיה הקושרת את התובע למונית.

יובהר, התובע בחקירתו הנגדית הסביר את הקשר שלו למונית, ואמר (עמ' 2): "שאתה שוכר מספר מכל אדם, יש חוזה שהרכב הוא שלי, והרכב חייב להיות על שם בעל המספר ושכרתי...". אומנם התובע לא צירף את החוזה, אך נתתי אמון בעדותו.