מאמץ יזום חקלאות והשקעות נ' פרדקין

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום הסכום של 396,456 ₪, המהווים מחצית מסכום ערבות בנקאית שחולטה לטובת חוב של חברת מי טוף 2000 בע"מ, חברה המצויה בפירוק, להלן: "החברה").

מטעם התובעת העיד מר בן ציון ויינר, מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו, באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, ופסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק לגופו.

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי החברה נטלה הלוואה בערבות הנתבע ובערבות מר בן ציון ויינר, שהינו בעליה ומנהלה של התובעת.

התובעת טוענת, כי כחלק מהבטוחות להבטחת ההלוואה, העמידה לטובת החברה ערבות בנקאית בסכום של 150,000 דולר, אשר חולטה.

התובעת טוענת, כי למרות התנגדותה, חולטה הערבות הבנקאית בסכום של 685,000 ₪, ולפיכך, על פי הוראות חוק הערבות, מקום שערב שילם יותר מכפי חלקו, רשאי הוא לחזור להיפרע מהערב הנוסף.

טענות הנתבע:

הנתבע טוען, כי התובעת לא הייתה הערב הנוסף, אלא מר בן ציון ויינר, שהינו בעל אישיות משפטית נפרדת, ולכן אין לתובעת כל עילת תביעה כנגדו מכוח אותה ערבות.

הנתבע טוען, היה הבעלים ובעל השליטה של חברות בשם רגבים, אשר נקלעו לקשיים, ועסקו בין היתר, בכריית טוף.

בשל כך, חיפש משקיע, והוסכם בין הצדדים כי התובעת תשקיע בדרך של רכישת 50% מהחברה. התובעת קיבלה שותפות בחברה שיש לה רכוש שוויו כסף רב והכולל, ציוד, זיכיון לכרייה, והסכם עם בעלי הקרקע.

מנגד היה על התובעת להעמיד לטובת החברה בטוחות להבטחת אשראי בסכום של 2,150,000 ₪, כאשר סכום זה היווה את ההשקעה של התובעת בחברה ולא היה אמור להיות מוחזר לה על ידי ערבותו של הנתבע.

הנתבע טוען, כי התובעת הפרה את התחייבותה, וגרמה לקריסת החברה, דבר שהוביל לנזקים גדולים ולאובדן עסקו.

הנתבע טוען, כי ההסכם בין הצדדים היה, שהתובעת מצד אחד מעמידה אשראי, במקום הכנסת כסף ממשי לחברה, משקיעה בדרך של קבלת אשראי מהבנק והעמדת הבטוחה לטובת האשראי, מנגד הנתבע מביא לעסקה את הנ"ל, היינו הציוד הסכם עם בעלי הקרקע והזיכיון לכרייה.

לכן נטען, הנתבע כלל לא חייב בכל התחייבות כלפי התובעת להחזרת איזה סכום.

דיון:

אין מחלוקת, כי התובעת העמידה לטובת חשבון החברה שנוהל בבנק הפועלים ערבות בנקאית בסכום של 150,000 דולר.

(ראה עדותו של הנתבע בפרוטוקול הדיון מיום 21.4.2010 עמוד 15 שורות 5-6).

אין מחלוקת כי בנק הפועלים חילט את הערבות.

(ראה עדותו של הנתבע שם, שורות 7-8).