מאיש נ' מכח חוק החב' הלאומית לשיכ ואח'

החלטה

1.המבקשים הגישו בקשה להפחתת שיעור הערבון בו חויבו להפקיד להבטחת הוצאות הצד שכנגד, לטענתם ם חויבו להפקיד ערבון בשיעור של 10,000 ₪ בגין הגשת בקשת רשות הערעור דכאן נוסף על חיוב קודם בהפקדת ערובה להוצאות בסך 15,000 בה חויבו בגין בקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה על ידם. נציין כי בבקשתם לא צרפו המבקשים תצהיר המבהיר את מצבם הכלכלי, לא צירפו תלושי שכרם, דפי חשבון בנק ו/או פירוט נכסיהם, כך גם לא פרטו את המאמצים אותם עשו על מנת להשיג את סכום הערבון הנדרש מסביבתם הקרובה, לעניין זה מישנה חשיבות נוכח העובדה כי המבקשים עצמן מודים כי היה בידם להשיג סך של כ – 100,000 ₪ לתשלום דמי מפתח בגין הנכס נשוא הבקשה.

2.כללו של דבר כי על מערער להפקיד ערבון להבטחת הוצאות הצד שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984) (להלן: התקנות). על המבקש פטור מהפקדת עירבון כמו גם הקטנתו וצימצומו מוטל הנטל להראות תשתית עובדתית המצדיקה את הפעלת החריג, רוצה לומר - מתן הפטור מהפקדה (רע"א 5885/07 ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (24.9.07)).

על בית המשפט בבואו לבחון בבקשה מעין זו הן את מצבו הכלכלי של המערער והן את סיכויי הצלחתו בערעור (בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (22.12.97)) כאשר פטור יינתן רק אם מתקיימים שני התנאים במצטבר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)).

3.זאת ועוד, בבחינת הפטור מהפקדת עירבון יקפיד, על דרך הכלל, בית המשפט יתר על הקפדתו לעניין פטור מאגרה, שכן אם לעניין האגרה ניצבים זה מול זה זכותו של המערער למצות יומו וטיעוניו בבית המשפט אל מול זכותה של המדינה בתשלום האגרה הראויה לניהול ההליך, הרי שבעניין הפקדת העירבון שיקולי האיזון הם בין המערער לבין המשיב, שיש להבטיח את הוצאותיו, על מנת שלא יעמוד ככלי ריק אשר נגרר להליך ערעורי ואינו יכול להיפרע מהמערער את הוצאותיו, ככל שייפסקו לו כאלה. עניין זה מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון לעומת זה המבקש פטור מאגרה, ופטור שניתן מתשלום האגרה אינו מבטיח בהכרח מתן פטור למערער מהפקדת עירבון (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383 (1990)) . ובדומה מצאנו, כדוגמה, בע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון דיין לקהל החרדי ואח' -

"רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה, זאת משום שבעוד שתשלום האגרה מאפשר למערער את פתיחתן של דלתות ערכאת הערעור,הפקדת הערבון נועדה דווקא להבטחת המשיבים שמא יצאו נפסדים".

4.כך, בכל הנוגע לתנאי של היעדר מסוגלות כלכלית, נקבע לא פעם כי על המבקש להציג תמונת מצב מלאה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, אשר תעיד כי אין בידו כל אפשרות לגייס את הסכום הדרוש וכי אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם העמדתו (בש"א 3166/12 אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות (6.9.12); בש"א 5838/12 אדרי נ' פקיד השומה (4.9.12)). עוד נקבע כי בכל הקשור לסוגיית הפקדת הערבון, היקפה של "הסביבה הקרובה" חורג מהמעגל הקרוב הנזכר בתקנות האגרות (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר (3.10.2011)), וכי פנייה לבית המשפט בענין זה תיעשה כמוצא אחרון ויש לשכנע כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון.

5.זאת ועוד, נפסק כי אין די בהעלאת טענות גרידא אלא יש לגבותן בנתונים ובמסמכים מאמתים (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09)), וכי על זה הרוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכונים שבהליך ערעורי, לפרוש בפני בית המשפט "תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום" (רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' נהרי (20.8.12).

6.בנדון, כאמור, לא טרח המבקש להביא כל ראיה למצבו הכלכלי ולא צירף כל אסמכתא דוגמת תלושי השכרות, דפי חשבון בנק וכיוצ"ב . כבר מטעם זה יש לדחות בקשתו להפחתת סך הערבון בו חוייב.

7.גם סיכויי ההצלחה בבקשתם אינם נראים גבוהים וזאת אחר שלכאורה לא עמדו בתנאי פסק הדין של ערכאה קמא, לא עמדו בתנאי הסכם הפשרה שאושר בבית המשפט המחוזי, לא שילמו הוצאות שנפסקו כנגדם בעת שנדחתה בקשתם לעיכוב הליכים, וכן לא נשאו בחוב העומד כנגדם בלישכת ההוצל"פ. כל אלו מלמדים כי אין להקל עליהם בהפקדת הערבון וכי יש להבטיח המשיבה על מנת שתוכל להפרע מהמבקש באם תידחה בקשת רשות הערעור שהוגשה על ידו.

לפנים משורת הדין ניתנת אורכה להפקדת הערבון עד ליום 15.1.14 באם לא יופקד הערבון עד למועד זה תרשם בקשת רשות הערעור לדחייה.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ד, 30 דצמבר 2013, בסמכותי כרשם, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: