מאירמן נ' דרור ואח'

פסק-דין

בפני תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעים לתשלום סך של 5,877 ₪ לכיסוי נזקיו בגין פגיעה שפגע ברכבו, רכב שבבעלות הנתבע 2, אשר היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 (להלן: "התאונה" ).

בפועל התקיים הדיון בין התובע לנתבעת 1 כאשר הנתבעת 3 שהינה המבטחת של שני הצדדים הודיעה לבית המשפט כי תכבד כל החלטה שתתקבל.

לטענת התובע נהג את רכבו בנתיב האמצעי ובאותה העת נהגה הנתבעת 1 את רכבה בנתיב שמימינו. לפתע הסיטה הנתבעת 1 את רכבה לעבר נתיב נסיעתו , גרמה לקרות התאונה ולנזקים המפורטים בכתב התביעה.

מנגד טענה הנתבעת 1 כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של תובע. היא פירטה כי נהגה את רכבה בנתיב הימני. משהבחינה ברכב הסוטה לנתיב נסיעתה מנתיב ההשתלבות, עצרה את רכבה. באותה העת הסיט התובע בפתאומיות את רכבו לעבר נתיב נסיעתה וגרם לקרות התאונה.

דיון

4.לאחר שנתתי דעתי לסך כל טיעוני הצדדים ולסך כל הראיות שהובאו בפני מצאתי להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעת 1 ולקבוע כי היה בה כדי לשקף את שהתרחש לאשורו, כפי שיפורט עתה.

5.גרסת התובע עלתה בקנה אחד עם הנזקים שנגרמו לכלי הרכב. כמו כן לא נמצאה סיבה נראית לעין, להסטת התובע את רכבו לנתיב הימני , בשים לב לכך כי לא היתה אפשרות פניה בקרבת מקום.

בנוסף יצוין כי התובע העיד שבסמוך לאחר קרות התאונה ועוד במקום התרחשותה פנה לנתבעת 1 ושאל אותה לפשר הסטת רכבה לנתיב נסיעתו. לדבריה, נאלצה לעשות כן לנוכח הגעת רכב אחר מנתיב הההשתלבות, אשר חסם את נתיב נסיעתה.

הנתבעת 1 אישרה כי התובע פנה אליה בטרוניה כבר במקום התאונה. היא אף אישרה למעשה כי רכב שהגיע מנתיב ההאצה חסם את נתיב נסיעתה, כפי שציין גם התובע וגם באלה מצאתי תמיכה לגרסת התובע.

6.אשר על כן מצאתי לקבוע כי האחריות לתאונה נופלת לפתחה של הנתבעת 1.

ובאשר לנזקים, מחוות דעת השמאי עלה כי רכבו של התובע ניזוק בשיעור של 4744 ₪ וערכו ירד בסך של 550 ₪. בנוסף נשא התובע בתשלום שכר טרחת שמאי בסך של 520 ₪.

אני מורה על קבלת התביעה. הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לתובע סך של 5,814 ₪ בצירוף סך של 350 ₪ הוצאות משפטו וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין. לא ישולם התשלום במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתנה היום, י"ג טבת תש"ע, 30 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: