מאירי נ' שירדזקי

החלטה

לפני בקשה של התובע להורות על היפוך סדר הבאת הראיות, כך שהנתבע יגיש ראיות לפני התובע. לחילופין, מבקש התובע, לפצל את הדיון בשאלת החבות ובשאלת קיומן של ההגנות הנטענות בכתב ההגנה.

התביעה עניינה לשון הרע נטענת על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). המבקש טוען בכתב התביעה כי המשיב פרסם אודות המבקש, עו"ד במקצועו ונאמן אג"חים של חברת אי.ד.בי., לשון הרע כאשר כתב את הדברים שלהלן:

"מאחר ואני מכיר את התנהגותו החמורה של עו"ד מורן מאירי בהיותו נאמן אג"חים של אי די בי, ברור לי ששקר כמו במקרה זה הוא דבר פעוט בעיניו".

עיקר טענות הצדדים בבקשה

לטענת המבקש, המשיב לא הכחיש כי הוציא לשון הרע, אלא טען כי עומדות לו הגנות סעיפים 14, 15(3), 15(4), 15(5)(א) ו-15(10) לחוק. לטענתו, הואיל ואין חולק כי מדובר בלשון הרע יש מקום להורות על היפוך סדר הבאת הראיות, שכן טענת המשיב היא טענת "הודאה והדחה".

עוד טוען המבקש, כי היפוך סדר הבאת הראיות ייעל את הדיון ויאפשר הבאת הראיות ב"חבילה אחת".

המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה שכן הוא הכחיש בכתב ההגנה את עצם הפרסום ואת עצם היות הפרסום לשון הרע. לפיכך, לטענתו, אין מדובר בטענת הודאה והדחה, שכן הודאה והדחה צריכה לכלול הודאה בכל העובדות המקימות את עילת התביעה.

לחילופין, כאמור, עותר המבקש לפיצול הדיון כך שתחילה תוכרע שאלת החבות – השאלה אם מדובר בלשון הרע או לאו, ורק לאחר מכן, ככל שייקבע שמדובר בלשון הרע, תוכרע שאלת התקיימותן של ההגנות הנטענות בכתב ההגנה.

המשיב טוען כי גם לבקשה זו אין להיעתר שכן לא מקובל לפצל את הדיון בחבות מהדיון בהתקיימות ההגנות.

ג. דיון והכרעה

דין הבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות להתקבל מטעמים כמפורט להלן.

המשיב טוען כי הוא הכחיש בכתב ההגנה, הן את עצם הפרסום על ידו והן את עצם היותו של הפרסום לשון הרע. לכאורה, משהכחיש המשיב את עצם הפרסום, הרי, שתחילה, על המבקש להראות כי הפרסום נעשה על ידי המשיב. אולם, מעיון בכתב ההגנה עולה תמונה אחרת לגבי הכחשת טענת הפרסום. בכתב ההגנה, בהתייחסות לפרסום, טען המשיב:

"מוכחש סעיף 11 לפרק ד' בכתב התביעה – הנושא את הכותרת "הפרסומים נושא התביעה" והנתבע יטען, כי הוא לא פרסם את הדברים שנכתבו בעתון – אלא הביע את דעתו לגבי התנהלותו של התובע כנאמן אג"ח סדרה ד' של אי.די.בי אחזקות בע"מ, ועל כך שלא גילה שהנתבע התנצל בפני הבורר."

בסעיפים אחרים בכתב הגנה טוען המשיב לעניין ההגנות העומדות לו בגין פרסום לשון הרע, כך למשל בסעיפים 16-13 בהם טען המשיב כי עומדות לו הגנות של הבעת דעה או אמת דיברתי.

מכאן, שטענת המשיב היא כי בדבריו יש רק משום הבעת דעתו, ולפיכך אין הפרסום יכול להוות לשון הרע. הבעת דעה היא פרסום לכל דבר ועניין (מבלי להביע דעה בשאלת ההגנה העומדת למשיב). עם זאת, אין לפנינו הכחשה של עצם הפרסום, ואילו השאלה אם עומדות למשיב הגנות הקבועות בחוק, הרי היא שאלה נפרדת.

לפיכך, מתקבלת הבקשה להיפוך סדר הבאת הראיות.

המשיב ישלם למבקש הוצאות הבקשה ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 1,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"ד אלול תשע"ג, 20 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: