מאירוב נ' הראל חברה לבטוח בעמ

החלטה

1.בפניי עתירת המבקש, הוא התובע בכתב התביעה, לתיקון כתב תביעתו, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 92 לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות").

2.המודבר בתובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו, לטענת המבקש, ביום 06.12.08, עת נפגע בתאונת דרכים, כמשמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 .לטענת המבקש בכתב תביעתו, נפגע הוא כאשר נפל "במהלך טעינת המשאית מ.ר. 82-681-23 וירידה ממנה" (להלן: "התאונה"). המשיבה בכתב הגנתה, כפרה בהיות התאונה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפלת"ד, וזאת, כיוון שמדובר בפריקה וטעינה, אשר הוחרגו מהיותן "שימוש ברכב" לצורך תחולת החוק.

הבקשה:

3.לטענת המבקש בבקשתו ובתצהיר שצורף לה, הוא מסר בכתב תביעתו "גרסה לאקונית מאוד של האירוע", וכעת מבקש הוא להשלים תיאור פרטי האירוע ונסיבותיו, למען יעמיד בפני בית המשפט את הפלוגתאות האמיתיות בין הצדדים. לטענת המבקש, הבקשה מוגשת בשלב מוקדם, יחסית, של התובענה, לאחר ישיבת קדם משפט ראשונה, בשלב בו טרם ניתנה הוראה להגיש תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים, ולאחר שמסר "עדות ספונטאנית" במהלך הישיבה האחרונה, וגם מסיבה זו יש להיעתר לבקשתו. עוד טוען המבקש, כי אם לא ייעתר בית המשפט לבקשתו, יגרם לו נזק ללא תקנה.

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המדובר בניסיון "לתפור גרסה" לפי מידותיו של התיק, כדי לזכות בתחולת חוק הפלת"ד, וזאת לאחר שפרטי התאונה היו ידועים למבקש עת הגיש כתב תביעתו. כמו כן, לטענתה, המדובר ב"מקצה שיפורים" אשר נועד אך להפריך הגנתה של המשיבה. עוד טוענת המשיבה, כי הגרסה המובאת בתצהיר המצורף לבקשה, שונה מהגרסה אותה מסר בעדותו בפני בית המשפט, ועל כן מדובר בטענות חדשות או סותרות. על כן, עותרת היא לדחיית הבקשה.

5.המבקש הגיש תשובה לתגובה, בגדרה טען, כי הוא דבק בגרסתו והוא חזר עליה בפני מוסדות רפאויים, ועדות רפואיות ולבסוף בפני בית המשפט.

דיון והכרעה

6.תקנה 92 לתקנות קובעת סמכותו של בית המשפט "בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין"

7.גישתם של בתי המשפט בסוגיית תיקון כתבי טענות, ככלל, היא ליבלית. כל אימת שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בכך כדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשה ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח' פ"ד נב(3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי פד"י מו(3), 214). החריג לכלל הנ"ל הוא, שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, חוסר תום לב של מגישה, או כאשר יגרם נזק לצד שכנגד ע"י שלילת הגנה שהייתה קמה לו אילו התביעה הייתה מוגשת מחדש (ראו: רע"א 60/03 יעקב רובין, עו"ד נ' ירחמיאל אפלבוים פ"ד נז(3) 475).בית המשפט ישקול את התנהגות בעל הדין המבקש את התיקון באמצעות בחינת הסיבה אשר גרמה לבעל הדין, לטענתו, להשמטת הטענה אותה הוא מבקש להוסיף בבקשתו (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) עמ' 153).

8.בעניינו, נראה כי המבוקש הוא תיקון על דרך השלמת פרטים באשר לעובדות המהוות עילת התביעה, ואין המדובר בהוספת עילה או בהחלפת עילה באחרת. בכתב התביעה המקורי נכתב, כי נפילת המבקש שגרמה לפגיעותיו הייתה במהלך טעינת המשאית והירידה ממנה. גרסה זו של המבקש, אינה ברורה דיה, ונראה כי קיימת בה סתירה פנימית. במעמד הדיון ביום 08.07.10, ולאחר שהמשיבה טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף, השלים המבקש את גרסתו והעיד כדלהלן: "אחרי שהכנסתי את הסחורה, ירדתי מהמשאית, יש גובה של כמטר וחצי ואני החלקתי מהמדרגות שמותקנות על הארגז, הרגל החליקה מהמדרגה ואני נפלתי" (ראו: עמוד 2 שורות 11-12 לפרוטוקול). כלומר, המבקש טוען כי הנפילה אירעה לאחר סיום הטעינה,. מן האמור עולה, כי אין מדובר בהוספת עילה או החלפתה, אלא בהבהרת גרסת המבקש, כל זאת אני מציין מבלי לחוות דעת באשר להיותה של הגרסה של המבקש בגדר "תאונת דרכים".

9.בחינת התנהגות המבקש לא מעלה כי פעל בחוסר תום לב או בשיהוי ניכר, ולא נראה כי ייגרם למשיבה נזק כגון שלילת טענות הגנה שעמדו לה. כל שמבוקש הוא הבהרת גרסת המבקש.

10.מבלי להיכנס לעובי הקורה בשאלת החבות, אשר אין כאן מקומה, אומר, כי ככל שלמשיבה טענות באשר לחבותה, הרי שהדרך הנכונה לבסס טענותיה היא על ידי חקירת המצהירים בבוא העת. בשלב בו מצויים אנו עתה, שהינו בבחינת הפרוזדור שלפני הטרקלין, שומה על בית המשפט להביא לכך שיוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, על מנת לייעל את ההליך המשפטי. זאת ייעשה, באמצעות פריסת גרסתו של המבקש בפני בית המשפט במלואה ולאחר מכן מתן הזדמנות לצדדים להתייחס לגרסה זו או להפריכה.

11.לאור האמור לעיל, הנני מתיר למבקש תיקון כתב תביעתו. כתב התביעה המתוקן יוגש לתיק בית המשפט תוך 15 יום מהיום, וכתב ההגנה המתוקן, יוגש תוך 30 יום מהיום.

12.המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשתו, לרבות הצורך בתיקון כתב הגנתה של המשיבה סך 700 ₪ ומע"מ.

ניתנה היום, כ"ז אלול תש"ע, 06 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: