מאיר נ' שוקחה ואח'

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בנזקי רכוש שאירעו בתאונת דרכים ביום 20.7.11 בכביש וואדי ערה.

על פי האמור בתביעה, רכב הנתבע עקף את רכב התובע סטה לעברו ופגע בחלקו הקדמי.

נזקי התובע נאמדו בחוות דעת שמאית בסך של 8,689 ₪. כן נשא התובע בשכ"ט שמאי בסך של 400 ₪. התובע עותר לפסוק לו בנוסף סך של 800 ₪ בגין נזקים כלליים (ריצות וטרטורים, ימי עבודה ובולים).

מנגד טוענים הנתבעים כי התובע לא שמר מרחק מרכב הנתבעים, לא הספיק לבלום כאשר רמזור התחלף לאדום ופגע ברכב הנתבעים בחלקו האחורי.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את הנהגים, אני מעדיפה את גרסתו של נהג הנתבעים לאופן התרחשות התאונה, ואנמק.

בעדותו הבהיר התובע כי נהג בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים וכי רכב הנתבעת מסוג משאית נסע בנתיב הימני.

לדבריו, לפני המשאית נסע רכב אחר אשר עצר ברמזור. נהג המשאית לא הספיק לבלום, סטה שמאלה לעבר נתיב התובע ובכך למעשה גרם לתאונה.

התאונה, כך הבהיר התרחשה בעוד המשאית סוטה לכיוון נתיב נסיעתו.

טענה זו אינה מתיישבת עם אופיים של הנזקים כפי שהתרחשו.

המשאית נפגעה באזור המספר בחלק האחורי שלה והתובע בחלק הקדמי מצד ימין.

לו הייתה התאונה מתרחשת כפי שטוען התובע היינו במהלך סטייתה לנתיבו שאז סביר יותר שהיה פוגע בחלקה הקדמי של המשאית או בדופן שלה ולא בחלקה האחורי ממש כפי שארע למעשה.

לחלופין, ולפי גרסתו הייתה המשאית למעשה כולה כבר בתוך נתיב הנסיעה השמאלי (שכן אין חולק כי התובע פגע בחלקה האחורי), ובנסיבות אלה ובהתחשב בעובדה כי מדובר ברכב גדול, ספק אם התובע שמר מרחק מספיק.

סבירה יותר בעיניי, גרסת נהג הנתבעים לפיה בלם רכבו בטרם שהגיע לרמזור ומי שלא הספיק לעצור הינו התובע אשר סטה שמאלה מהנתיב כדבריו שלו, ולפיכך פגע עם חלקו הימני קדמי בחלק האחורי של המשאית.

בנסיבות אלה, לא מצאתי לייחס כל אחריות לתאונה לנהג הנתבעים, ואני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים בסך של 500 ₪.

ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.