מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בתובענה זו עתר התובע להכיר בפגיעתו הנטענת בדרכי שמיעתו כפגיעה בעבודה, בהתאם להוראות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק). הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 2.4.12, בו ציין כי בעניינו של התובע לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(2) לחוק, שכן כושר השמיעה של התובע בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאזניים, ולפיכך אף לא חל בעניינו סעיף 84א(ב) לחוק.

במסגרת דיון שנערך ביום 11.2.13, נקבעה תשתית עובדתית מוסכמת כדלקמן. התובע, יליד 1951, עבד החל מחודש 10/99 ועד חודש 7/11 (כולל) בעיריית נהריה בתפקיד נהג טרקטור כיסוח דשא. התובע עבד 5 ימים בשבוע, למעט ימים גשומים. בעבודה זו, השתמש התובע באמצעי מיגון לאוזניים. התובע נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך ומתקיים בו התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(1) לחוק. תביעת התובע לנתבע להכיר בליקוי השמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה, הוגשה במועד, ביום 24.10.11, ומתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(3) לחוק. תלונת התובע על טנטון תועדה לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהתובע חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק ולכן מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף 84א(ב)(2) לחוק.

עוד הוסכם על הצדדים כי בעניינו של התובע ימונה מומחה רפואי בתחום א.א.ג, אשר יחווה את דעתו בדבר התקיימות התנאים הקבועים בסעיפים 84א(א)(2); 84א(ב)(1); ו- 84א(ב)(3) לחוק בעניינו של התובע, וכן בשאלת הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש מזיק בעבודה לבין ליקוי השמיעה הנטען.

בהתאם להסכמות אלה מונה דר' מנחם גרוס כמומחה מטעם בית הדין (להלן – המומחה) וזה נתבקש, בהחלטה מיום 22.4.13, להשיב על השאלות הבאות:

"א.האם כושר שמיעתו של התובע בממוצע תדירויות הדיבור (500, 1000 ו- 2000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(א)(2) לחוק)? ככל שכן, האם קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש התקפי ומתמשך?

ב.האם התובע סובל מרעש תמידי באוזניים (טינטון) אשר נגרם עקב חשיפה לרעש (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב) לחוק)?

ג.האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (תדירויות של 3000 ו- 4000 מחזורים בשניה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(1) לחוק)? ככל שהמומחה מסתמך על תוצאת בדיקת שמיעה מסוימת (יותר מהאחרות), עליו לנמק החלטתו ולהבהיר מדוע עדיפה בעיניו בדיקה מסוימת על פני בדיקה אחרת.

ד.האם הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית (כנדרש על פי הוראת סעיף 84א(ב)(3) לחוק? על המומחה לפרט את מועדי הפניות ותוכנן ולציין האם יש בפניות כדי להדגים הפרעה מתמשכת ופגיעה בתפקוד עקב הטינטון. יצויין כי המומחה אינו צריך להתייחס לפניות אשר נעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי ובענייננו – לאחר 24.10.11."

המומחה, במסגרת חוות דעתו מיום 29.5.13 (להלן – חוות הדעת), השיב לשאלות כך:

א.לפי בדיקת השמיעה אשר הופנה אליה מביטוח לאומי מתאריך 2.1.2012, כושר שמיעתו של התובע, בממוצע תדירויות הדיבור (Hz2000, Hz1000, Hz500 הולכה גרמית) לא פחת בשיעור של dB20 לפחות בכל אחת מהאוזניים (באוזן ימין – dB15, באוזן שמאל - dB17). גם בבדיקת השמיעה מתאריך 5.3.2012 ממוצע השמיעה בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור של dB20 בכל אחת מהאזניים (באוזן ימין – dB16.6, באוזן שמאל - dB16.6).

התובע נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, מתקיים בו התנאי הקבוע בסעיף 84א(א)(1) לחוק, הציג עקומת שמיעה קעורה ולא שיפועית בתדירויות גבוהות ב-14.11.2007, ולאור זאת קיים קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש התקפי ומתמשך.

ב.התובע סובל מרעש תמידי באוזניים, טנטון, אשר נגרם כתוצאה מחשיפה לרעש התקפי ומתמשך. התובע עומד כנדרש בהוראות סעיף 84א(ב):

1.כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים. לפי בדיקת שמיעה מתאריך 2.1.2012 סף השמיעה בהולכה גרמית באוזן ימין, בתדר Hz3000 - dB50 ובתדר Hz4000 - dB50. באוזן שמאל סף השמיעה בהולכה גרמית בתדר Hz3000 - dB55 . ובתדר Hz4000 - dB65.

2.הטנטון תועד ברשומה הרפואית עוד בהיותו עובד בחשיפה לרעש מזיק.

3.התובע פנה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. בסיכום בדיקה רפואית מתאריך 15.12.2010 אצל ד"ר חדד שארל, רופא יועץ אא"ג קופ"ח כללית נרשם בדיון: 'כפי שהוסבר לחולה בעבר מספר פעמים אין טיפול תרופתי לגבי הרעשים באוזניים בגלל שנובעים מחשיפה לרעשים ממושכים במסגרת העבודה... אין צורך בבקורים מעבר כך בשל תלונה זו. ניתן בכל זאת לוריבאן'.

4.בנוסף, התובע עבר מספר בדיקות אפיון טנטון אשר תומכות בקיום טנטון.

ג.כפי שציינתי בתשובתי, בסעיף ב(1), כושר השמיעה של התובע בתדירויות הגבוהות (Hz4000-3000) פחת בשיעור של 25דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

התובע סיים את עבודתו בחודש 7.2011. כלומר, התובע חדל להיות חשוף לרעש מזיק מתאריך 1.8.2011. מאחר והנזק האקוסטי פסק בתקופה זו, השמיעה מתחילה להתייצב כחלק משני תהליכים פתופיזיולוגים ידועים. בתהליך אחד הנזק האקוסטי שאליו היה חשוף גורם לנזק קבוע ולא מתמשך (הרי הגורם נוטרל) מסוג (PTS) permanent threshold shift ואו (כך במקור, א.ה.) הנזק לאוזן הפנימית עשוי להשתפר כחלק מ-(TTS) temporary transient shift. לאור זאת ובמקרה הנוכחי, יש להתייחס למצב השמיעה לפי בדיקת השמיעה מתאריך 2.1.2012.

ד.התובע עומד בהוראה (מבחינה רפואית בקריטריון) כנדרש בסעיף 84א(ב)(3) כפי שציינתי בסעיף ב(3) בתשובתי.