מאיר יפרח נ' גבי בן דוב

החלטה

לפניי בקשה הנושאת כותרת "בקשה למחיקת חלקים מכתב ההגנה".

לטענת המבקש – התובע – יש להורות על מחיקת סעיף 56 מכתב ההגנה וכן להורות על הוצאת נספח 12 שצורף אליו.

המדובר בכתב הגנה שהוגש במסגרת תביעת לשון הרע נגד המשיב – הוא הנתבע - תושב קיבוץ עלומים בגין הדברים שנאמרו על-ידו, כטענת המבקש, במסגרת תכנית הרדיו "חדשות הבוקר" אשר שודרה בתחנת הרדיו האזורית "רדיו דרום" ביום 17/6/09 בשעה 8:00.

כעולה מכתב התביעה, התכנית עסקה בעיקר בקצין הביטחון של המועצה, מר רפי בביאן וביחסים שבינו לבין המבקש, ראש המועצה האזורית שדות נגב, כאשר המשיב השמיע דברי תמיכה במר בביאן ובגנות הנתבע.

סעיף 56 לכתב הגנה למחיקתו עותר המבקש קובע כדקלמן:

"התמיהה והתרעמות לא היו נחלת תושבי המועצה בלבד. גם גורמי ביטחון מחוץ לתחומי המועצה, מצאו עצמם מופתעים נוכח מציאות זו, ובמיוחד אצל מועצה המצויה בטווח הליכה (קצרה) מרצועת עזה. חלק מגורמים אלה, כגון; מר אילן כהן, מנהל גף ביטחון ושע"ח במחוז דרום של משרד החינוך ואל"מ (מיל.) דובי דקל, רכז הביטחון של מרכז המועצות המקומיות בישראל, אף העלו עלי כתב את חששם מפני הפגיעה בביטחון המועצה ותושביה.

העתק מכתבו של אל"מ (מיל.) דקל מיום 27.07.09 מצורף ומסומן נספח 12;"

מעיון בנספח 12 עולה כי המדובר בפניית תא"ל (מיל') דובי דקל, רכז הביטחון, לה"ה שמואל ריפמן ושייע-יצחק ישועה, בהתאמה יו"ר ומנכ"ל מרכז המועצות האזוריות בישראל מיום 27/7/2009. הנדון הינו "פגיעה בביטחון התושבים במועצה האזורית שדות נגב". הפנייה כאמור נושאת כותרת "אישי". בפנייה זו, בין היתר, סוקר מר דקל את הרקע לסכסוך ומונה את החלטות ראש המועצה הפוגעות בביטחון היישוב.

בבקשה הנוכחית עותר המבקש למחיקת סעיף 56 ולהוצאת נספח 12 בטענה כי המדובר במכתב אישי וחסוי אשר לא נועד להגיע לידיעת גורמים כלשהם זולת מר ריפמן. המבקש תומך את בקשתו במכתב נוסף של מר דקל , מיום 20/10/09, המופנה אף הוא למר ריפמן, בו הוא מבקש, בין היתר, להבהיר כי הטענות שהועלו בנספח 12 הינן טענותיו של מר בביאן ולא של מר דקל שהועלו על-ידי מר דקל על הכתב לצורך בדיקתן בלבד. בנוסף, מצר מר דקל על השימוש שנעשה במסמך כאמור אשר נועד מבחינתו להיות אישי וחסוי.

לפי סעיף 5 לבקשה וכפי שמובהר בכתב התשובה לתגובת המשיב, המבקש סומך את ידיו על שתי טענות עיקריות: פסלות המסמך מלשמש כראיה בבית המשפט בשל היותו אישי וחסוי שנעשה בו שימוש בניגוד לרצון השולח והיות תוכן המסמך עדות שמיעה מפי אדם שיש לו עניין אישי בסכסוך ובתוצאותיו.

ראשית, תוכן הבקשה המדבר על פסילת נספח 12 מלשמש ראיה בתיק אינו עולה בקנה אחד עם הכותרת המכוונת לתקנה 91 לתקסד"א המסדירה את סמכות ביהמ"ש להורות על תיקון כתבי טענות, לרבות מחיקת עניין שאין בו צורך או שהינו מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו.

במידה והמדובר בבקשה לפסילת ראיה – אם בשל השגתה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ואם בשל היותה בבחינת עדות שמיעה – הרי שלא ניתן לבקש את פסילת הראיה בטרם נתבקשה הגשתה. בשלב זה, הגשת נספח 12 כראיה טרם נתבקשה ולא ניתן לדעת כלל אם תתבקש בהליך ההוכחות. במידה וכן – יעלה המבקש את השגותיו. היה ויטען כי המדובר בשימוש לא תקין בתוכן המסמך בניגוד לסעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, יתכבד ויוכיח התקיימותם של התנאים הקבועים בחוק ואי עמידת המשיב בפטורים הקבועים בחוק. היה ויטען כי המדובר בעדות שמיעה, ייחקר על כך עורך הנספח ובית המשפט יגיע להכרעה מתאימה.

לאור האמור, דין הבקשה לפסילת מסמך להידחות, בשלב זה.

היה והמדובר בבקשה לפי תקנה 91 לתקסד"א, הרי שההלכה היא כי סמכות זו לא תופעל על דרך השגרה וכי בית המשפט לא ישמש "עורך על" של כתבי בי דין ויקפיד הקפדה יתרה על העמידה בתנאים הקבועים בתקנה. לעניין זה ראו, בין היתר, ע"א 1252/00 חייק נ' ארזי, תק-על 2002(2), 1359 וכן ע"א 3939/05 עיריית פתח תקווה נ' הרב צוקר (פורסם בנבו).

מעיון בתוכן הסעיף בית המשפט אינו מתרשם כי מתקיימים לגביו ולגבי תוכן הנספח את התנאים הקבועים בתקנה. אי לכך דין הבקשה לתיקון כתב הגנה להידחות אף היא.

עולה מן המקובץ הוא כי דין הבקשה להידחות.

המבקש ישלם למשיב סך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הגשת בקשה זו ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, י"א אדר תש"ע, 25 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: