חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

מאיר אוחנה נ' מדינת ישראל

: | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
8345-15
19.9.2017
בפני הרכב השופטים:
1. כבוד המשנה לנשיאה (בדימ') ס' ג'ובראן
2. כבוד השופט נ' הנדל
3. כבוד השופט מ' מזוז


- נגד -
המערער:
מאיר אוחנה
עו"ד עדי ברקאי
עו"ד משה שמיר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד אורנה גלבשטיין
עו"ד שרית משגב
עו"ד טליה נעים
פסק דין

 

 

השופט מ' מזוז:

 

  1. ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ד' רוזן) מיום 26.10.2015 בת"פ 26228-07-14, וכן על גזר דינו מיום 6.12.2015 והחלטתו בענין חילוט רכוש מיום 28.2.2016.

 

כתב האישום

 

  1. לפי עובדות כתב האישום אשר הוגש נגד המערער, המערער שימש בשנים 2011-2010 (להלן: התקופה הרלבנטית) כגורם מתווך בין שתי קבוצות בעלות ענין: האחת, יהלומנים שונים העובדים בבורסה ליהלומים, אשר היו מעוניינים לקבל לידיהם חשבוניות מע"מ כוזבות (להלן: היהלומנים); והשנייה, נותני שירותי מטבע ואחרים, אשר רצו להוציא כספים אל מחוץ לגבולות המדינה, מבלי לדווח על כך לרשות לאיסור הלבנת הון (להלן: החלפנים). הפעילות שיוחסה למערער התבצעה באופן הבא:

 

לפי האישום הראשון, היהלומנים מסרו למערער, במישרין או בעקיפין, שיקים חנ"י (שיקים המשוכים על חשבונות חנ"י - חשבונות נקובי יהלומים - המשמשים את העוסקים בסחר ביהלומים ונהנים מהטבות בנקאיות שונות) בערכים דולריים. כנגד השיקים קיבלו היהלומנים כסף מזומן יחד עם חשבוניות מע"מ כוזבות, לפיהן השיקים נמסרו למערער כתמורה במסגרת עסקאות מכר יהלומים, על אף שעסקאות כאלו כלל לא בוצעו בפועל. מקורו של הכסף המזומן שנמסר ליהלומנים כנגד השיקים היה החלפנים. המערער גבה עבור שירותים אלה עמלה בגובה של 2% לפחות מערכו של כל שיק. בהמשך הפקיד המערער את השיקים שקיבל מהיהלומנים בחשבון שבבעלותו בסניף של State Bank of India בבורסה ליהלומים (להלן: הבנק ההודי).

 

לפי האישום השני, על פי הנחיית החלפנים, העביר המערער לחשבונות שונים בחו"ל את כספי היהלומנים שהפקיד בחשבונו בבנק ההודי. כדי להימנע מדיווח על העברות אלו לרשות לאיסור הלבנת הון, ומשהכספים הועברו במסווה של תשלום עבור ייבוא יהלומים, יצר המערער מצג כוזב לפיו העברת הכספים לחו"ל נעשתה כתשלום בגין אותו ייבוא. לצורך האמור, פעל המערער, בשלב הראשון, להשיג במרמה אישור בגין ייבוא יהלומים מפקיד המכס בפיקוח על היהלומים בבורסה ליהלומים (להלן: הפיקוח). לשם כך, בתקופה הרלבנטית נהגו המערער או מי מטעמו לנסוע לחו"ל, ובחזרתם לישראל הצהירו בפני פקיד המכס בנמל התעופה בן-גוריון כי ברשותם יהלומים מיובאים. הצהרות אלו היו כוזבות, שכן הם לא נשאו עמם יהלומים אמתיים, אלא קופסה שבה אבנים זולות הנחזות להיות יהלומים. בהתאם לנוהל במשרדי המכס, פקיד המכס נהג שלא לבחון את היהלומים, אלא רק להניח אותם בשקית ייעודית של המכס, ולאטום את השקית לאחר מכן באמצעות מלחם. לאחר קבלת השקית המולחמת מהמכס, המערער - בעצמו או באמצעות עובדת משרדו בשם לריסה גריצ'נקו (להלן: גריצ'נקו או עדת המדינה) - נהג לפנות לקלוד מלכה (להלן: מלכה), אשר עבד בתקופה הרלבנטית בבורסה ליהלומים, בבקשה שישאיל לו למשך מספר שעות יהלומים אמתיים. בהנחיית המערער, הכינה גריצ'נקו חשבונית מכר בהתאם לכמות ולשווי היהלומים שהתקבלו ממלכה. בתקופה הרלבנטית הוציא המערער חשבוניות מכר כוזבות כדלקמן: 94 חשבוניות מכר כוזבות "עצמיות"; 128 חשבוניות מכר מזויפות של חברות שאת פרטיהן המערער או מי מטעמו מצאו ברשת האינטרנט, לפיהן חברות אלו מכרו למערער יהלומים; ו- 29 חשבוניות מכר כוזבות של חברות שבשליטת המערער הרשומות בארצות הברית, לפיהן חברות אלו מכרו גם הן יהלומים למערער. בפועל, החברות שחשבוניות המכר שלהן זויפו, כמו גם החברות שבשליטת המערער, כלל לא מכרו יהלומים לאחרון. במקביל להוצאת החשבוניות הכוזבות, נהג המערער לפתוח את שקית המכס המולחמת, להוציא ממנה את יהלומי הדמה שבתוכה, להכניס במקומם את היהלומים האמתיים ששאל ממלכה ולהלחים מחדש את השקית, בעזרת מלחם שהיה במשרדו. לאחר ההלחמה המחודשת של השקית, הלכו המערער או מי מטעמו אל משרדי הפיקוח, והציגו בפני פקיד הפיקוח מצג לפיו היהלומים (האמתיים) שבשקית יובאו מחו"ל, ואילו חשבונית המכר המצורפת אליהם הונפקה בגין הייבוא שלהם (בעוד שבפועל מדובר היה בחשבונית מכר כוזבת).

 

בעקבות המצג הכוזב הנפיק פקיד הפיקוח אישור לפיו היהלומים יובאו בסכום האמור בחשבונית המכר הכוזבת. לאחר קבלת האישור החזיר המערער למלכה את היהלומים המושאלים. לאחר מכן הציג המערער את האישור על ייבוא היהלומים בפני פקידי הבנק ההודי, וביקש מהם להעביר לחו"ל את הדולרים שבחשבונו, תוך מילוי הצהרה כוזבת לפיה העברת הכספים נדרשת לצורך ייבוא טובין לישראל. מצג כוזב זה הוא שאִפשר למערער להעביר כספים לחו"ל במסווה של תשלום בגין ייבוא יהלומים, ללא דיווח מתאים לרשות לאיסור הלבנת הון.

 

המערער העביר לחו"ל כספים והוציא חשבוניות כוזבות בסך כולל של 148,000,000 דולר (548,100,100 ₪), למעט סכום זניח שאינו ידוע למדינה. בעבור חלקו של המערער בפעילות המתוארת לעיל, קיבל עליה המערער הכנסה מעמלות בסכום כולל של 2,960,000 דולר (10,962,000 ₪), עליה לא דיווח כדין לרשויות המס. המע"מ בגין עמלות אלו עומד על סכום של 473,600 דולר (1,753,920 ₪).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>