מאיק נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפני ערעור על פסק הדין שנתן בית משפט לתעבורה, כב' השופטת רז, תיק תעבורה 1548-04-10 מיום 11.1.11.

במסגרת תיק זה הורשע המערער לאחר שמיעת ראיות בעבירה של תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, בכך שביום 17.5.09 נהג ברכב כשהוא אוחז בידו השמאלית מכשיר טלפון נייד בצמוד לאזנו השמאלית.

לטענת המערער, שהופיע היום בעצמו לדיון, נעצר בשל רישום שגוי במחשב משטרתי בדבר נהיגה בפסילה ורק לאחר שהתברר לשוטר כי אינו נוהג בפסילה, רשם השוטר דו"ח אודות האמור לעיל.

המערער ביקש את השוטר לבדוק במכשיר הטלפון שלו את השיחות האחרונות ועוד נטען כי המכשיר שהחזיק המערער ברכב הוא GPS שהיה פתוח על ניווט ולא על דיבור.

אין לקבל גרסת השוטר לטענתו כי אינה מתיישבת עם ההיגיון.

השוטר לא יכול היה להבחין עקב שדה ראייה קצר כי המערער אוחז בטלפון ביד שמאל.

בית משפט טעה כשקבע כי שוכנע בעדותו של השוטר הנתמכת בתרשומת מלאה כעדות אמינה.

בית משפט טעה כשהתעלם מהעובדה שהשוטר סירב לבדוק מכשיר הטלפון של המערער. בית משפט טעה כשהתעלם מהסתירה בעדות השוטר שאינו זוכר מאומה למעט הרישום בתרשומת. בית משפט טעה בכך שהעובדה שהבדיקה בדבר הפסילה לא צוינה בתרשומת, למרות שהשוטר ציין כי במחשב המשטרתי ראה שהנאשם מופיע בפסילה.

ב"כ המשיבה מבקשת שלא להתערב בהכרעת הדין. מדובר על ממצאי מהימנות בהם ערכאת הערעור לא תתערב והעונש, בנסיבות עברו התעבורתי של המערער, מקל עמו ואין להתערב בו.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות:

1.אומר השוטר בעמ' 2 לפרוטוקול: "יכול להיות שבדקתי אותך במסוף, ראיתי מופיע שאתה בפסילה אבל כאשר הצגת לי רישיון נהיגה והראית שבתאריך רישיון הנהיגה מאחור זה תאריך ההנפקה והרישום... וזה אומר שזה בסדר". לא מצאתי בדברים אלה איזושהי אמירה כנגד המערער. נהפוך הוא. חובתו של השוטר לבדוק אם העומד בפניו נוהג בפסילה אם לאו ומשנוכח השוטר לדעת שלא מדובר בפסילה, על אף הרשום ברישום המשטרתי וקיבל טיעון המערער בעניין זה, אין פסול בכך.

2.לעניין בדיקת השיחות ממכשיר הטלפון: השוטר אינו חייב לעשות כן. הסעיף בחוק אינו מדבר על דיבר בטלפון. הסעיף בחוק מדבר על אי החזקת ההגה בשתי ידיים. מכאן שאם היו או לא היו שיחות בטלפון, אין בכך לשנות לעניין העבירה המיוחסת למערער.

3.בית משפט נתן אמון בשוטר שהעיד בפניו, דחה גרסת המערער. במקרים אלה, כשמדובר בממצאים שבעובדה, ערכאת הערעור אינה מתערבת.

לא מדובר כפי שמבקש ב"כ המערער לטעון בשאלה של סבירות. מכאן שלא מצאתי להתערב בהכרעת הדין ולעניין העונש למערער 81 הרשעות קודמות. לא מדובר במי שנהיגתו תקינה וזאת על דרך ההמעטה.

בע"פ 6358/10 מחמור קבהה נ' מדינת ישראל ניתן ביום 24.3.11, נקבע כי ערכאת הערעור לא תתערב בעונש שהושת על נאשם בערכאה הדיונית למעט במקרים חריגים בהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית או שעה שהעונש שהושת על הנאשם חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות.

לא מצאתי כי מקרה זה נופל בגדר החריג.

הערעור נדחה.

ניתן והודע היום י"א אייר תשע"א, 15/05/2011 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת בכירה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: