מאייר נ' בן מנחם ואח'

פסק דין

1.התובע הינו עורך דין במקצועו. בשנת 2006 ייצג התובע מספר תובעים בתביעה שהוגשה בבית משפט השלום בחיפה (ת.א 23385/06) , בה נטען כי הנתבעת 3, רימון טיולים בע"מ (להלן "רימון"), המנכ"ל של חברה זו, הנתבע 1, ומנהל מחלקת ההדרכה שלה, הנתבע 2, הטעו את מי שלקחו חלק בקורס מלווי טיולים שנערך ע"י רימון, והבטיחו להם כי רימון הוסמכה להעניק להם בתום הקורס רישיון למלווי קבוצות לחו"ל. כן נטען כי הובטח להם כי רימון תעסיק אותם אצלה כמלווי קבוצות לחו"ל.

2.לטענת התובע, על מנת להדוף את התביעה, ביקשו הנתבעים להציג מצג שווא לפני בית המשפט בחיפה, כאילו התובע הכתיב את גרסתו לתובעים שייצג. לצורך כך, הפנו מאן דהוא לתובע על מנת שישקול צירופו של אותו אדם לתביעה, ונתנו בידי אותו אדם מכשיר הקלטה, להקליט את השיחה בין השניים.

3.התובע טוען כי חשד מראש שאותו אדם, שזיהה עצמו בשם "אבי שוורץ" -נשלח ע"י הנתבעים. ואכן, במסגרת אותו הליך בחיפה, הגישו הנתבעים את ההקלטה. לטענתו, עברה הקלטת עריכה והושמטו ממנה קטעים- לנוחות הנתבעים. בסופו של ההליך המשפטי בחיפה התקבלו טענות התובעים שיוצגו ע"י התובע דכאן. ערעור שהוגש- הקטין את הסכומים שנפסקו אך לא שינה מהתוצאה.

4.בתביעה זו טוען התובע כנגד הקלטת. לשיטתו, זיוף קובץ ההקלטה בדרך של מחיקת קטעים משפילה אותו ושמה אותו לבוז ביני הבריות ונועדה לפגוע בו ובמשלח ידו.

עוד נטען כי מעשי הנתבעים מהווים עוולות לפי פקודת הנזיקין- שקר מפגיע ותרמית. לשיטתו, גרמו כל אלו לפגיעה בשמו הטוב, נזק בעטיו של הסבל הנפשי שנגרם לו, ועוד. סכומם של הפיצויים הנתבעים הועמד על 300,000 ש"ח.

5.הנתבעים טענו כי ההקלטה לא זויפה, לא בושלה , לא נחתכה ולא נערכה, כי התמלול נערך ע"י חברת תמלול מוכרת וידועה וכי לתביעה אין כל בסיס, הן משום שאין בקלטת דבר המשמיץ את התובע או מוציא דיבתו רעה, ובעיקר משום שהקלטת הייתה אחת מראיות הנתבעים- וככזו, הינה מוגנת מתביעה מסוג זה.

6.באשר להגנה כנגד העילות הנוספות טענו כי לא עוולו בעוולות המיוחסות להן, הואיל והקלטת, כאמור, לא זויפה כלל. הנתבע 2 אף טען כי לא היה מעורב כלל בנושא הקלטת, ולא הועסק אצל רימון בתקופה בה נוהלו ההליכים המשפטיים בחיפה.

7.דיון

דין התביעה להידחות.

בהחלטתי בבקשת הנתבעים למחיקה על הסף כתבתי כי מן הראוי שישקול התובע המשך צעדיו בכל הנוגע לעילת הוצאת לשון הרע, שכן הטענות הנטענות על ידו, נוגעות להליך המשפטי שנוהל בבית משפט אחר. בסעיף 55 לסיכומיו משיב על כך התובע כי רעא 1104/07 עו"ד פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל ("פרשת פואד חיר") , המעניק הגנה מפני תביעות לשון הרע בגין דברים הנאמרים במהלך הליך משפטי , חלה רק על המתדיינים הצדדים להליך אך לא על עורכי הדין, עליהם חל הדין המשמעתי. עוד טען כי פסק דין זה קובע הגנה מוחלטת ובלבד שהפרסום נעשה במהלך הדיון בעוד שבעניינינו נעשה הזיוף קודם לדיון, במסתרים ובכוונה לרמות את בית המשפט. התובע נדרש לפסקי דין נוספים כגון זיידמן נ' מ"י (ע"פ 364/73), ורע"א 43/11 עו"ד רועי הרם נ' יצחק זקס, המרחיבים את ההגנה המוחלטת שהעניק פס"ד בפרשת פואד חיר, אולם לשיטתו "זיוף אינו נדרש למהלך הרגיל של המשפט ולא משמשו כהלכה" (עמ' 14 לסיכומיו).

זאת ועוד, לשיטתו, נמסרה הקלטת לתמלול בחברה חיצונית, צד ג', שאין לראותה כזרוע הארוכה של הנתבעים.

8.ראשית, הנני מקבלת את טענת הנתבעים כי אין בקלטת משום הוצאת לשון הרע.

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965 (להלן "החוק"), מגדיר מהי לשון הרע: "לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול-

(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם;

(2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו".

הפסיקה אימצה את המבחן האובייקטיבי, לפיו פרסום ייחשב כ"לשון הרע" רק אם ייתפס ככזה ע"י האדם הסביר. (ר' שנהר, דיני לשון הרע, עמ' 122). בכתב התביעה בעילה זו צריך התובע להצביע על העובדות המקימות את העילה, על כל מרכיביה- הפרסום, מרכיב לשון הרע ואחריותם של הנתבעים לכך. "תובע אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא עליו דיבה, והא חייב לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש הנתבע." (שם, עמ' 420).

9.כתב התביעה מגולל את סיפורו של התובע אשר ייצג מספר תובעים בבית משפט השלום בחיפה בתביעה כנגד הנתבעים ואף בתביעה קודמת לה. נטען בו כי הנתבעים, בניסיונם לדחות את התביעה "ביקשו להציג מצג שווא בפני בית המשפט בחיפה לפיו התובע בתיק זה "שתל" את גרסת התביעה בפי התובעים בביהמ"ש בחיפה משל התובעים (שברובם המכריע אקדמאים) "מריונטות" חסרי דעת המופעלים על ידי בא כוחם." (ס' 5 לכתב התביעה). בתביעה סופר כי התובע צפה "דפוס פעולה זה" וסוגיית ההקלטה לא הפתיעה אותו. כך גם השאלות ששאל אותו אדם, שהזדהה בשם "אבי שגיא" כגון- האם לשקר בבית המשפט ותשובתו השלילית לשאלה זו. אותה הקלטה, קדמה להגשת התביעה.

10.בתביעה בחיפה, הגישו הנתבעים תצהיר גילוי מסמכים וציינו שיש ברשותם הקלטה של שיחה, אולם, "אף לא אחד מהם ציין שההקלטה זויפה." (ס' 13 לכתב התביעה). תמלול השיחה הוגש ע"י הנתבעים בחיפה בתצהיר עדותו הראשית של נתבע 1. "לטענת התובע- "קריאת התמלול כמו גם האזנה לקובץ הקול שנמסר לתובע בתיק זה מאוחר יותר מלמדת שאין קשר רציף בין הקטעים, ההקלטה עצמה מלווה ברעשים רבים וזה מהטעם הפשוט שקטעים רבים נמחקו מקובץ ההקלטה כדי שיותאמו לגרסה אותה ביקשו הנתבעים למסור בתצהיר ולהציג בביהמ"ש." (ס' 14 לכתב התביעה).