מאי נ' נציבות שרות המדינה

החלטה

1.לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.המבקש, גלעד מאי, מועסק מזה ארבע שנים כעוזר מנכ"ל משרד הכלכלה (להלן – המשרד). המדובר במשרת אמון, אליה מונה המבקש ע"י המנכ"ל הקודם, מר שרון קדמי. בשלושת החודשים האחרונים הוא משמש כעוזרו של מנכ"ל המשרד החדש, מר עמית לנג. בקשתו של המבקש הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולאפשר לו להתחיל לעבוד החל מיום 1.11.13 בתפקיד ראש מטה מכון התקנים.

3.במסגרת נימוקיו לבקשה, פירט המבקש באשר לתפקידו כעוזר מנכ"ל משרד הכלכלה. לדבריו, הוא שימש כזרועו הארוכה של המנכ"ל בניהול המשרד ותפקידו התמקד בבקרה על פעילות מטה המשרד – מעקב אחר ביצוע המטלות השונות של יחידות המשרד. במסגרת זו, עקב המבקש אחר תוכניות העבודה של המשרד, השתתף בוועדות שונות לשם שיפור מערך שירות הלקוחות והנגשת השירות לאזרח, הוביל את מיתוגו מחדש של המשרד, ביצע מעקב אחר גביית חובות החייבים למשרד, ריכז ועדות שונות וכדו'. כן שימש המבקש כאיש הקשר בין יחידות המשרד למנכ"ל.

4.אשר לממשקי עבודתו עם מכון התקנים, טען המבקש, כי הוא עמד בקשר עם המכון בנוגע לפניות ציבור וכן לצורך ארגון ביקור המנכ"ל באירועים שונים הקשורים למכון. בנוסף, ריכז המבקש את עבודתו של צוות שהוקם בחודש ינואר 2012, שמטרתו היתה לבחון האם יש לאשר למעבדות מחו"ל לבצע בדיקות תקינה (הצוות הגיש את מסקנותיו ביום 7.6.12). הצוות עסק, בין היתר, בפעילותו של מכון התקנים והמבקש רשם פרוטוקול דיון בו השמיע המכון את עמדתו בנושא (ביום 28.7.13). כן וידא המבקש, כי הגורמים המקצועיים במכון התקנים עובדים בשיתוף פעולה עם אנשי האוצר, בכל הנוגע לפעילות המכון בהתאם לתוכנית הכלכלית של הממשלה לשנים 2013-2014. המבקש הבהיר, כי הוא לא ייעץ בנושא זה ואך שימש כעוזר מנהלי גרידא.

5.בהמשך לכך, ביקש המבקש להדגיש, כי כל פעילותו נעשתה על פי הנחיות המנכ"ל והוא לא היה מוסמך לקבל על דעת עצמו החלטה, שיש בה להשפיע על מערך הזכויות של הגופים הכפופים למשרד. בכלל זה, לא היה מוסמך להחליט על הענקת זכות לאחר ולא ליתן הוראות והנחיות לדרג המקצועי במשרד. לדברי המבקש, במסגרת תפקידו כעוזר מנכ"ל, לא היתה לו יכולת השפעה – לא בפועל ולא פוטנציאלית – ביחס למכון התקנים. כן ביקש המבקש ליתן משקל לכך, שמכון התקנים הוא גוף ציבורי, הנמצא באחריותו המיניסטריאלית של שר הכלכלה. שני הגופים הללו, פועלים בשיתוף פעולה למען מטרה זהה, ולמעשה, המכון הוא הזרוע הביצועית היחידה של המדינה בתחום התקינה הרשמית. המשמעות היא, כי אין למשרד הכלכלה כל אפשרות להעניק למכון עדיפות על פני גופים אחרים.

6.לבסוף, ציין המבקש, כי הוא פורש מתפקידו הנוכחי בשל סיום תקופת הכהונה שלו במשרת אמון, כעוזר מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא. מנכ"ל מכון התקנים הוא שפנה אליו בהצעה לשמש כעוזרו, זאת במהלך חודש יוני 2013, כאמור, עם סיום כהונתו של מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא. התפקיד אותו הוא עתיד לבצע, דומה לתפקיד שהוא ממלא כיום, ועיקרו בבקרה על תהליכים קיימים במכון ופיתוח יוזמות חדשות לשם שיפור השירות. המבקש עצמו לא יעמוד בקשר עם משרד הכלכלה שכן הקשר מתבצע ישירות ע"י מנכ"ל המכון.

לנוכח כל אלה, מבקש המבקש לקצר את תקופת הצינון לחודש ימים.

7.המשיבה, מצידה, אישרה את התיאור העובדתי המופיע בבקשה, ובכלל זה, את העובדות שפורטו בבקשה באשר למהות והיקף עיסוקו של המבקש במשרד הכלכלה. היא הודיעה, כי בנסיבות המקרה – נסיבות פרישתו של המבקש, מהות והיקף הנושאים בהם טיפל המבקש מול מכון התקנים, והעובדה שהוא מבקש לעבוד בגוף שהוא הזרוע הביצועית של משרד הכלכלה – היא אינה מתנגדת להעמיד את תקופת הצינון של המבקש על חודש ימים, מיום סיום תפקידו בלשכת מנכ"ל משרד הכלכלה.

8.הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.

9.בשים לב לעמדתה של המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשתו של המבקש לקיצור תקופת הצינון. לא התרשמנו, כי עניינו של המבקש הוא מסוג המקרים בהם עולה חשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, כאמור בסעיף 14(א) לחוק, אף לא למראית עין של פגיעה כאמור. זאת בשים לב לתפקיד אותו ביצע במשרד הכלכלה, שהינו מנהלי במהותו והתמקד במעקב אחר ביצוע המטלות השונות של יחידות המשרד ותיאום בין הגורמים השונים. המבקש עצמו, לא היווה גורם מקצועי המביע דעתו בנושאים שונים. כך גם לא היה בסמכותו לקבל החלטות או להמליץ על הענקת זכות. למעשה, כל פעולה שביצע היתה כפופה לשיקול דעתו של המנכ"ל. בפרט, ממשקי עבודתו של המבקש עם מכון התקנים היו מצומצמים למדי, ולא היתה לו כל יכולת, אף לא פוטנציאלית, להשפיע על החלטות שיתקבלו ביחס לגוף זה או על הענקת זכות למכון. מכל מקום, בהינתן שמכון התקנים הוא הגוף היחיד הפועל מטעם המדינה בתחום התקינה הרשמית, הרי שלמעשה אין המדובר בסיטואציה בה בכלל ניתן להעדיפו על פני גופים אחרים. בהמשך לכך, אנו מוצאים בעובדה, שמכון התקנים הינו גוף ציבורי, הנחשב לזרוע ביצועית של משרד הכלכלה – שיקול משמעותי לקיצור תקופת הצינון (ור' בהקשר זה את סעיף 14(ב)(5) לחוק). כן עומדות לפנינו נסיבות פרישתו של המבקש, שפורש "בלית ברירה", עם סיום כהונתו בלשכת המנכ"ל במשרת אמון ולאחר שביצע חפיפה מסודרת. מנכ"ל מכון התקנים הוא שפנה אליו בהצעה לשמש כעוזרו, עם סיום כהונתו של מנכ"ל משרד הכלכלה היוצא. יש בכך כדי להפיג את החשש, כי המבקש ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם עימו הוא מבקש לעבוד כעת.

10.לנוכח כל אלה, נחה דעתנו, כי אין בקיצור תקופת הצינון בעניינו של המבקש כדי ליצור מצב של ניגוד עניינים, גם לא של מראית עין של פגיעה בטוהר המידות או בתדמית של השירות הציבורי. אשר על כן, אנו מורים על קיצור תקופת הצינון באופן שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד במכון התקנים ביום 1.11.13, בתום חודש ימים מיום סיום תפקידו בלשכת מנכ"ל משרד הכלכלה.

ניתנה היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

__________________ __________________

עו"ד י' ריכטר, חבר עו"ד מ' היבנר, חברה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: