מ.ת.א.ר. מחשוב תכנון וארגון בע"מ נ' יאסין

החלטה

1.בפני התנגדות לביצוע שטר המוגשת ביחס לשיק על סך 738 ₪ ליום 15/1/09.

2.לטענת המבקש, שיק זה ניתן למעקלים שנשלחו לביתו ע"י המשיבה לשם גביית חוב לעיריית חיפה. לטענתו, מתן השיק נכפה עליו, תחת איום העיקול, בנוכחות ילדיו הקטנים, ושעה שערעור שהגיש על חוב חנייה ישן, משנת 1997, אשר לראשונה נודע לו עליו שנים רבות לאחר מכן, היה תלוי ועומד.

המבקש טוען, כי הוסכם בינו לבין המעקלים שיתן שני שיקים דחויים ומותנים, האחד לפקודת העירייה והשני לפקודת המשיבה, עד אשר יצליח לברר את תשובת העירייה על ערעור החוב שהגיש. המבקש מפנה לתעודה לתפיסת מטלטלין, עליה נרשמו השגותיו, ונרשמה העובדה שהוא ממתין לתשובת העירייה.

למחרת אותו מעמד, פנה המבקש לעיריית חיפה ואז נודע לו כי זו הסכימה להפחית את החוב ולהעמידו על 140 ₪ במקום 400 ₪. לטענת המבקש, סילק את החוב באופן מיידי.

המבקש טוען, כי אינו חייב דבר למשיבה, מאחר ולא הוא שכר את שירותיה, וכי הובטח לו שהשיקים יוחזרו לידיו לאחר הסדרת החוב המקורי.

3.דיון בהתנגדות התקיים בפני היום, ובמעמד זה נחקר המבקש על תצהירו, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

בחקירתו הנגדית טען המבקש, כי לא נערך עיקול ברישום עובר להליך העיקול שבמעמדו ניתן השיק. כן הוא טען, כי המתין לתשובת העירייה לפנייתו, וסבר גם בחלוף 3 חודשים כי עליו להוסיף ולהמתין לתשובה, שכן פרק זמן זה נראה לו פרק זמן סביר להמתין לתשובה. רק בדיעבד, ולאחר שהופיעו המעקלים בביתו, התברר לו שתשובה לפנייתו נשלחה ימים ספורים לאחר הפנייה, אולם מאחר וגם בעירייה קיבלו את דבריו, כי אותה תשובה לא התקבלה בידיו, הסכימו נציגי העירייה לתשלום החוב המופחת למרות האיחור כביכול בהסדרת החוב. עוד טען המבקש בחקירתו, כי נציגי העירייה לא מסרו לו שיצטרך לשלם גם את הוצאות הגבייה, וכי אילו נאמר לו כך, לא היה מסכים כלל לשאת בהוצאות אלו, ולהסדר שהוצע לו.

המשיבה טענה, כי למעמד העיקול קדמה השתלשלות עניינים ארוכה, של פניות בכתב מטעם העירייה, לרבות משלוח תשובה לפניית המבקש תוך ימים ספורים מיום שזו התקבלה בעירייה, ולרבות הליך של עיקול ברישום (אשר בעניינו לא הוצגה אסמכתא בשלב זה). לטענת המשיבה, משאין המבקש מכחיש מתן השיק וחתימתו עליו, וכאשר השיק אינו נושא כיתוב המעיד על כך שניתן לביטחון, עליו לשאת בתשלומו, שעה שגם תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות שהוצאו בנקיטת אמצעי אכיפה) התשנ"ג – 1993, מחילות עליו את החובה לשאת בהוצאות אלו.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי להורות על קבלת ההתנגדות.

דומה כי אין חולק שתחילתה של הפרשה בדו"ח חנייה משנת 1997, אשר המבקש טוען כי מעולם לא התקבל בידיו. הליכי גבייה החלו במועד כל שהוא בשנת 2007 או 2008, וכאשר החלו, פנה המבקש לעיריית חיפה בטענות שונות בעניין אותו דו"ח. כך גם אין חולק כי החוב לעירייה, לפני שהופחת לאחר קבלתן החלקית של טענות המבקש, עמד על 400 ₪ בלבד. לאחר הפחתת החוב עמד זה על 140 ₪ בלבד.

על רקע זה התקיים הליך של עיקול מטלטלין בביתו של המבקש, ולטענתו במעמד הליך מאיים זה, עת ביקשו המעקלים להוציא מטלטלין מביתו בנוכחות ילדיו הקטנים, נכפה עליו מתן השיק נשוא ההתנגדות, בשעה שעדיין לא התקבלה לידיו תשובת העירייה לערעורו על החוב.

גם אם אין הנסיבות המתוארות עולות כדי "כפייה" של ממש, רשאי המבקש להוכיח, כי השיק ניתן על תנאי, כביטחון בלבד, עד אשר יפנה לבירור תוצאות הערעור ולהסדרת החוב, ויוחזר לידיו ככל שהחוב יוסדר.

העדר הכיתוב "לביטחון" אינו מונע הוכחת הטענה כי השיק אמנם ניתן לביטחון.

גם אם על פי החוק על המבקש לשאת בהוצאות הגבייה, סבורני כי בנסיבות שנוצרו רשאי המבקש להתגונן בטענה, כי אינו חייב בסכום השיק. אף התקנות אליהן הפנתה ב"כ המשיבה דנות בהוצאות סבירות, ועל פני הדברים יש מקום לבחון, אם הוצאות של 738 ₪ הן הוצאות סבירות לשם גביית חוב מקורי של 400 ₪, אשר הוסכם להפחיתו ל-140 ₪, זמן לא רב לפני ביצוע הליך העיקול (ופרק זמן של שלושה חודשים אינו נראה כפרק זמן ארוך ביחס לפרק הזמן שחלף בין יצירת החוב המקורי לבין תחילת הליכי הגבייה).

לאור האמור, אני רואה לנכון להורות על קבלת ההתנגדות.

5.הליכי ההוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.