- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מ"ת 9668-05-15
|
מ"ת בית משפט השלום קריות |
9668-05-15
11.5.2015 |
|
בפני השופטת: עידית וינברגר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: מדינת ישראל |
המשיבים: 1. מוחמד שתיוי (עציר) 2. ח'אלד עלי (עציר) |
| החלטה | |
|
בקשה להארכת מעצרם של המשיבים, עד תום ההליכים נגדם בת"פ 9647-05-15.
על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 2.5.15 התפרצו המשיבים למחסן בגדים המצוי בבעלותו של המתלונן בקרית אתא (להלן: "העסק"). המשיבים קפצו מעל החומה המקיפה את העסק, ואז נכנס המשיב 1 דרך חלון אל תוך העסק, על מנת לבצע גניבה, בעוד המשיב 2 מציץ דרך אותו החלון עד לצאתו של המשיב 1 מהעסק, לאחר שהחלה האזעקה במקום לפעול. על פי הנטען בכתב האישום, ביצעו המשיבים את עבירת ההתפרצות בצוותא, בכוונה לגנוב רכוש מהעסק.
העבירה המיוחסת למשיבים הינה התפרצות לבניין שאינו דירה, עבירה לפי סעיף 407 (א) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 + סעיף 29 לחוק.
ב"כ המשיב 1 אינו חולקים על קיומן של ראיות לכאורה, ועל קיומה של עילת מעצר, ומבקש להורות על שחרורו לחלופת המעצר המוצעת.
לטענתו, ניתן ללמוד מנסיבות ביצוע העבירה כי המשיבים ידעו שהמחסן אינו מאויש, ועובדה זו, בצירוף מכלול נסיבות העבירה מלמדים כי עילת המסוכנות הינה ברף הנמוך.
ב"כ המשיב 2 חולקת על קיומה של עילת מעצר, ומפנה לכך שהפסיקה מכירה בקיומה של עילת מעצר בעבירות רכוש, במקרים מיוחדים בלבד, של עבירות המבוצעות באורח שיטתי בהיקף ניכר, ותוך שימוש באמצעים מתוחכמים. לטענתה, נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על כך שלא היה בה פוטנציאל לסיכון חיי אדם, ולמעשה מדובר בהתפרצות יחידה שבוצעה תוך "ניצול הזדמנות" שנקרתה בדרכם של המשיבים, אשר לטענתם חיפשו במקום ברזל.
פסק הדין בעניין פרנקל, אכן קבע כי עבירות רכוש עשויות להקים עילת מעצר מקום בו הן מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר, תוך התארגנות של מספר עבריינים או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים (ראה בש"פ 5431/98 פרנקל נ' מ"י). עם זאת, הלכה זו התפתחה עם השנים וגבולותיה של עילת המעצר בעבירות רכוש, הורחבו.
ביהמ"ש העליון קבע, במספר הזדמנויות, כי עבירות רכוש יכולות להקים עילת מעצר לאו דווקא בתנאים שנקבעו בהלכת פרנקל. כך נקבע בהחלטתו של כב' השופט עמית בבש"פ 45/10 פאדי מסארווה נ' מדינת ישראל, שם נאמר:
"כשלעצמי, אני מתקשה לקבל את הטענה כי בכל מקרה של עבירת רכוש יחידה או עבירת רכוש לא מתוחכמת, לא קמה עילת מעצר. יש בגישה זו כדי לעודד בעקיפין ריבוי עבירות, שהרי כל שרשרת עבירות מתחילה בעבירה הראשונה, שמא יאמר העבריין לעצמו כי אין סיכון שייעצר ב"מכה הראשונה".
ראו גם: בבש"פ 1221/11 קוזלי עמאד נ' מדינת ישראל (מיום 27.2.11).
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
