מ"ת 8347-04-14 פרקליטות מחוז ירושלים פלילי נ' מוחמד(עציר) ואח'

בקשה לעיון חוזר בהחלטה להורות על מעצרה של המבקשת עד לתום ההליכים נגדה.

1.נגד המבקשת תלוי ועומד כתב אישום, המייחס לה ולאחיה, מדחת עיסאווי (להלן: מדחת), עבירות של מגע עם סוכן חוץ, מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ואיסור פעולה ברכוש למטרות טרור. כתב אישום מקביל הוגש נגד מספר עורכי דין, שפעלו בשירות משרדו של מדחת.

באופן כללי ייאמר, כפי שפורט בהרחבה בהחלטות המעצר הראשונות, כי בבעלותו של מדחת משרד המכונה "משרד אל-קודס לשירות חוקתי ומסחר". במהלך חודש מרץ נעצרו מדחת והמבקשת, כמו גם עורכי הדין שעבדו בשליחותם. על פי המתואר באותן החלטות, עורכי הדין נשלחו על ידי מדחת והמבקשת לבקר אסירים ביטחוניים הכלואים בבתי כלא שונים ברחבי הארץ, ולהעביר להם אגרות שונות שהכילו, בין היתר, מסרים ארגוניים בין אסירי החמאס הכלואים בינם לבין עצמם ובין האסירים הללו לבין הארגון שמחוץ לכלא. בדרך זו נשמר הקשר ונשתמרה הזיקה הישירה בין מפקדת החמאס בכלא לבין הארגון שמחוצה לו. כך, למשל, הועברו מסרים שתכליתם תיאום שביתות רעב בבתי הכלא ומסרים מקודדים.

2. מדחת נעצר עד לתום ההליכים נגדו בהחלטתי מ- 1.5.14. עורכי הדין, שהועמדו לדין בכתב אישום נפרד, שוחררו על ידי בתנאים מגבילים בהחלטה מ- 23.4.14, לאחר שמצאתי כי קיימות ראיות לכאורה נגדם, אולם טיב מעורבותם בעבירות המיוחסות להם מאפשר שחרורם בחלופה.

3. המבקשת נעצרה לצרכי חקירה ב- 6.3.14. בהסכמת באת כוחה דאז, הוריתי על מעצרה עד לתום ההליכים נגדה בהחלטה מ- 7.5.14. לאחר שהחליפה ייצוג, ביקשה באת כוחה לעיין מחדש בהחלטת המעצר ולקיים דיון במארג הראיות לכאורה. כך עשיתי, וב- 3.7.14 דחיתי את הבקשה.

באותה החלטה מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהנהגת החמאס בבתי הכלא בישראל כוללת אסירים מאלה שעורכי הדין נשלחו לבקרם מטעם המשרד שבבעלותו של מדחת, וכי המדובר באסירים השפוטים למספר רב של מאסרי עולם בשל פיגועי טרור קשים בהם היו מעורבים. עוד הוכח בראיות לכאורה כי העברת מסרים ארגוניים דוגמת אלה שהועברו בענייננו, בין אסירי החמאס לבין עצמם ובינם לבין הנהגת הארגון שמחוץ לכלא, הינה העורק הראשי באמצעותו מנהלת הנהגת החמאס את ענייניה בבתי הכלא. מאחר שנוהלי השב"ס אינם מאפשרים יצירת קשר בין אסירי החמאס בבתי הכלא לבין החוץ, השימוש בעורכי הדין הוא אחת הדרכים שנועדו להתגבר על האיסור ולאפשר העברת מסרים. כמו כן, אין חולק כי עורכי הדין שנשלחו לביקורים המדוברים מעולם לא ייצגו מי מן האסירים הללו ולא נתבקשו ליתן למי מהם ייעוץ משפטי.

בכל הנוגע למבקשת קבעתי, כי אל מול הכחשתה הגורפת במהלך חקירתה כל מעורבות בפרשה הנדונה, קיימות ראיות אובייקטיביות כמו מחקרי תקשורת ושיחות שהואזנו בהאזנת סתר, כמו גם הודעות של מעורבים אחרים, המפלילות אותה, לכאורה, בעבירות המיוחסות לה. המסקנה אליה הגעתי היא, שבידי המשיבה ראיות לכאורה המצביעות על פעילות אינטנסיבית של המבקשת בפרשה נשוא כתב האישום, על כך שהיא ניהלה את פעילות המשרד ביחד עם אחיה או בשמו (בעת שהיה במאסר בגין עבירות בטחוניות קודמות שביצע), ועמדה בקשר עם גורמי החמאס ברצועת עזה על מנת להביא לידי העברת מסרים ארגוניים בין אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל, כאמור לעיל.

להבדיל מעורכי הדין שפעלו בשליחות המבקשת ואחיה, מצאתי כי המבקשת הייתה מעורבת ישירות בקשר עם גורמי החמאס האמורים ובהפעלת רשת הביקורים המתוארת בכתב האישום. בנוסף, להבדיל מעורכי הדין, לחובתה של המבקשת הרשעה קודמת בעבירה של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור וקבלת דבר במרמה, שבוצעה על רקע דומה. בשל אותה הרשעה נדונה המבקשת בשעתו לעונש מאסר בן שנה.

נוכח כל אלה קבעתי כי לא ניתן לשקול חלופת מעצר בעניינה של המבקשת.