מ"ת 8297-04-14 פרקליטות מחוז ירושלים פלילי נ' כהן (עציר) ואח'

הבקשה שלפניי היא בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר שניתנה על ידי ב 22.4.14, ולפיה ייעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו. ההחלטה התבססה על העובדה שבא-כוחו של המבקש דאז לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה על מעורבותו של המבקש באירוע המיוחס לו בכתב האישום ועל דחיית טענתו - על יסוד הראיות לכאורה - לפיה מעורבותו הייתה בגדר הגנה עצמית. מסוכנותו של המבקש נלמדה הן מן המעשים שיוחסו לו בכתב האישום והן מעברו הפלילי הכולל עונשי מאסר לא מבוטלים בעבירות סמים, רכוש ומרמה.

נגד המבקש ושניים מבניו הוגש כתב אישום בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ועבירות אלימות נוספות שהתרחשו, על פי המיוחס בכתב האישום, במהלך תקרית אלימה בינם לבין בני משפחת אילוז, עמה יש למבקש ולמשפחתו סכסוך. 2 הקבוצות נפגשו ברחוב הנמצא בשכונת הר חומה, כשכל אחד מן המעורבים חמוש במוטות ברזל ובסכינים, והחלו לתקוף איש את רעהו. כתוצאה מן המעשים הללו נגרמו לאחד מבני משפחת אילוז חתכים בקרקפת, דקירה בכתף שמאל, דקירה עמוקה במותן שמאל ודקירה בגב התחתון. למבקש נגרמו חבלות בברכיו וגם לשני בניו נגרמו חבלות ממשיות.

שני הבנים, צעירים ללא עבר פלילי, שוחררו על ידי בתנאים מגבילים, ואילו המבקש ובני משפחת אילוז המעורבים באירוע נעצרו על ידי עד לתום ההליכים נגדם.

נגד המעורבים בפרשה הוגשו 2 כתבי אישום נפרדים, האחד נגד בני משפחת המבקש והאחר נגד בני משפחת אילוז. משפטם של בני משפחת אילוז הסתיים לפני ימים אחדים בזיכויים מן העבירות שיוחסו להם על פי כתב האישום והם משוחררים ללא כל הגבלה. פרקליטות המחוז המליצה על הגשת ערעור בגין זיכויים, אולם טרם נתקבלה החלטה בעניין זה על ידי הגורם המוסמך בפרקליטות המדינה.

משפטם של המבקש ובניו עומד בפני סיום. שמיעת הראיות הסתיימה, והתיק קבוע לסיכומים בפני כב' השופט א' רומנוב ליום 2.4.15.

יצוין כי בקשה של המשיבה להארכת מעצרו של המבקש ב- 90 יום נענתה על ידי בית המשפט העליון (כב' השופט נ' הנדל בבש"פ 8866/14 מיום 1.1.15). בקשה נוספת להארכת המעצר תלויה ועומדת, ואמורה להידון מחר, 26.3.15, בבית המשפט העליון.

בבקשה שלפניי טוענים ב"כ המבקש כי חל כרסום בחומר הראיות במובן זה שהתחזקה טענתו של המבקש ובניו להגנה עצמית. בעיקר נשענים הם על אמרות שונות של ב"כ המשיבה בסיכומיה בתיק של בני משפחת אילוז מהם נובע לכאורה כי עמדתה עתה היא שהמדובר בסכסוך אלים שפרץ באשמתה של משפחת אילוז, שהפתיעה והחלה לתקוף באופן קשה את בני משפחת כהן. עוד טוענים הם כי בני משפחת אילוז משוחררים והמדינה לא ביקשה את מעצרם עובר לערעור שתגיש. בנוסף טוענים הם כי חלוף הזמן אף הוא מקהה את המסוכנות, ועל כל אלה המבקש סובל מכאבים עזים בברכיו עקב האירוע האלים נשוא כתב האישום ואינו מטופל כראוי על ידי שירות בתי הסוהר.

לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, לא מצאתי כי חל כרסום בראיות או שינוי אחר בנסיבות שיש בהם כדי להצדיק היעתרות לבקשה.

ב"כ המבקש הפנה אותי לציטוטים מתוך הסיכומים במשפטם של בני משפחת אילוז, במגמה לשכנע אותי שהמדינה מדברת בשני קולות. לא השתכנעתי כי זה המצב ומכל מקום אין זה נכון, כי מותב זה ידון עתה בהערכת עמדתה של המשיבה בתיקם של בני משפחת אילוז אל מול הסיכומים הצפויים בתיקם של בני משפחת כהן. כפי שהסבירה ב"כ המשיבה בטיעון לפניי, אין המשיבה חולקת על כך שהאירוע התחיל תוך שבני משפחת כהן הופתעו. אולם מכלול הראיות מלמד כי המדובר בתקיפות הדדיות מטעם שני המחנות, שאינן במסגרת הגנה עצמית. עוד מציינת היא כי מפסק הדין המזכה של בני משפחת אילוז עולה כי כב' סגן הנשיא דרורי סבור כי האשמה המרכזית באירוע החמור נופלת על כתפי בני משפחת כהן. בהקשר זה יוער, כי ב"כ המבקש לא טענו בפניי כי יש בממצאים שבפסק הדין האמור כדי לכרסם בחומר הראיות הקיים נגד המבקש.