מ"ת 8217-12-14 מדינת ישראל נ' אבו קרינאת(עציר)

בפני בקשה של המדינה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, זאת במסגרת בקשה לעיון חוזר, לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגת רכב בעודו פסול מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וכן נהיגה ברכב כאשר רישיון נהיגתו אינו תקף ולאחר שלכאורה הפר את תנאי שחרורו.

בהתאם לנתוני הבקשה טוענת המדינה כי המשיב אשר שוחרר בתנאים של מעצר בית מלא ובפיקוח של אחד משני ערבים, הפר את תנאי שחרורו.

בהתאם לתיק החקירה אשר הוגש לעיוני, מציין שוטר אשר הגיע למתחם המגורים של המשיב, כי זה לא נמצא במקום, ולאחר שיחה עם קרוב משפחתו, נראה המשיב כאשר הוא צועד בשטח הפתוח שמאחורי ביתו, במרחק של כקילומטר ממנו, לבדו, וכאשר התקרב לשוטר, החליט זה לעוצרו בשל הפרה לכאורית של תנאי שחרורו.

ב"כ המשיב טען כי במקום שהו שני שוטרים, כאשר אחד מהם לא רשם דבר, מזכרו של השוטר אשר תאר את תיאור ההפרה לכאורה, אינו חתום ולמעשה אין אינדיקציה ברורה להפרה מטעם המשיב.

עוד נטען כי המשיב יצא מביתו לצורך עשיית צרכים בשדה הפתוח וכי פעולה זו הייתה במתחם ביתו לגביו אין אינדיקציה של מיקום מדויק.

בשולי הדברים, וגם אם ייקבע כי הייתה הפרה מטעם המשיב, הרי שאין הצדקה לאור רף חומרת ההפרה כי המשיב יאסר מאחורי סורג ובריח.

יש הצדקה לשיטת ההגנה לאשר חלופות חדשות ובכלל זה מיקום מעצר בית חדש וערבה חדשה (אמו של המשיב – אשר נחקרה בפני בבית המשפט).

דיון והכרעה –

קריאה של תיק החקירה אשר הוגש לעיוני מראה כי רס"ל שי קורסיה ערך למשיב דוח עיכוב (מסמך אשר חתום וערוך על ידו בחתימתו). לדוח זה נלווה מזכר המהווה בעיני חלק בלתי נפרד מדוח העיכוב, או לפחות המשך של אותה הפעולה המשטרתית, שם מתאר השוטר את מהלך המפגש שלו עם המשיב.

צודק ב"כ המשיב כי ראוי היה שגם מזכר זה היה חתום עם שם השוטר, אך אין בעיני בליקוי טכני זה, כדי להפוך את הפרשה לנעדרת ראיות לכאורה. שכל ישר והיגיון מחייב מסקנה אחת ולפיה המדובר במזכר המשך של השוטר לדוח העיכוב.

מזכר זה מתאר באופן חד משמעי את המשיב כמי שמצוי מחוץ לביתו, ללא איש מהערבים לצדו כאשר הוא פוסע במרחק של כקילומטר מביתו.

המדובר בהפרה חד משמעית של תנאי השחרור כפי שנקבעו על ידי ביום 15.1.15.

אני קובע כי בידי המדינה ראיות טובות לכאורה להפרת תנאי השחרור של המשיב.