מ"ת 7019-07-14 מדינת ישראל נ' אלדרוב

1.בפני בקשה לשינוי בתנאי שחרורו של המבקש.

2.כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו איומים, היזק לרכוש במזיד וחבלה במזיד ברכב. עובדות כתב האישום תוארו בסעיף 1 להחלטתי מיום 31.7.14. בקליפת אגוז אציין כי כתב האישום סב סביב מעשים שביצע המבקש בבית הוריו בחדרה ביום 29.6.14, אשר כללו גרימת נזק לרכוש בבית הורים, איומים חמורים בפגיעה בהורים (לרבות איום על אימו שיהרוג אותה), וגרימת נזק לרכבו של אביו.

3.ביום 9.7.14 ניתנה החלטה בבקשה למעצר המבקש עד תום ההליכים. באותה החלטה הוחלט על שחרור המבקש בתנאים, שעיקרם הרחקתו מהעיר חדרה ושהייתו במעצר בית לילי בתל אביב. על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי, אשר לא שינה באופן מהותי מתנאי השחרור, והכניס שינוי מסוים לגבי שעות המעצר הלילי.

4.ביום 29.7.14 הפר המבקש את תנאי שחרורו, בכך ששהה בעיר חדרה, חרף האיסור שהוטל עליו בנדון; וכן הפר את תנאי המעצר הלילי. על רקע זה הוגשה בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו.

5.בדיון שהתקיים בעניינו של המבקש ביום 31.7.14, החלטתי שיש מקום לשנות מתנאי השחרור, נוכח הפרת התנאים ושיש צורך להדק בצורה טובה יותר את תנאי השחרור. עוד החלטתי שניתן לשחרר את המבקש אך ורק בתנאים של מעצר בית מלא. מכיוון שלא הוצעה חלופת מעצר קונקרטית, הוריתי על הפניית המשיב לשירות המבחן, לצורך הכנת תסקיר. על החלטה זו הוגש ערר, שנדון במסגרת עמ"ת 26952-08-14.

6.בהחלטה שניתנה בתאריך 20.8.14 במסגרת הערר, קבע בית המשפט המחוזי שלא נראה שיהיה זה נכון להתערב בהחלטה מיום 31.7.14 ושההחלטה קובעת מתווה סביר לדיון. עם זאת, נוכח בקשת שירות המבחן, אשר ביקש לדחות את הדיון בעניינו של המבקש עד ליום 23.9.14, החליט בית המשפט המחוזי שראוי לשמוע את המפקחות המוצעות ובעקבות כך להחליט האם יש מקום להמתין לתסקיר או שניתן לוותר עליו.

7.בדיון שהתקיים בפניי ביום 10.9.14, שמעתי את המפקחות המוצעות, אחותו של המבקש וחברתה, שאף היא נמצאת בקשרי ידידות עם המבקש. המבקש הציע לשהות במעצר בית מלא בבית אותה ידידה בעיר אור עקיבא, כשהוא נתון לסירוגין תחת פיקוחן של המפקחות המוצעות.

8.לאחר שהתרשמתי כי חלופת המעצר המוצעת, קרי מעצר בית מלא בבית הידידה, כשהמבקש נתון לפיקוחן של שתי המפקחות, היא חלופה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנובעת מהמבקש, החלטתי להורות על שחרור המבקש למעצר בית מלא בביתה של הידידה.