מ"ת 6370-07-15 מדינת ישראל נ' טננבאום

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים שהוגשה לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, עבירה בנגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א – 1961 (להלן -פקודת התעבורה), נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה בנגוד לסעיף 10א' לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודת בטוח רכב מנועי, וכן בגין אי עצירת רכב במקום התאונה ואי הגשת עזרה לנפגע בתאונה, עבירות בנגוד לתקנות 144 א(1) ו- א(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

על פי הנטען בכתב האישום המשיב נהג ביום 24.7.15 בשעה 22.15 לערך, ברכב מסוג פיאט מספר רישוי 4167830 בכביש מספר 5, מכוון מזרח למערב, סמוך לפיצול עם כביש מספר 20 (דרך איילון).

המשיב נהג כשהוא שיכור, כשבבדיקת נשיפה נמדד בגופו ריכוז של 565 מ"ק אלכוהול בליטר אוויר נשוף. בנהיגתו של המשיב הוא פגע ברכב מסוג מזדה מספר 6219556 אשר נסעה בנתיב מימינו, וגרם לחבלה לנהגת ולנוסעים ברכב, וכן לנזקי רכוש (להלן יקרא האירוע האמור- התאונה הראשונה) לאחר ההתנגשות המשיב לא עצר את נסיעתו על מנת לבדוק את תוצאות התאונה והמשיך בנהיגתו בכביש 5, מבלי שמסר את פרטיו והגיש עזרה לנפגעים בתאונה הראשונה.

רכב מזדה נוסף, מספר רישוי 5766529, נהוג בידי שלבאיה עבדאללה, ביקש לעצור את המשיב ונסע אחריו ועקף אותו. המשיב איבד את השליטה ברכב, עקב פיצוץ בגלגל הקדמי ימני, ופגע ברכב המזדה הנוסף (להלן יקרא האירוע האמור- התאונה השנייה).

עוד נטען כי המשיב נהג ללא רישיון נהיגה תקף שפקע עוד בחודש מרץ 2002.

קצין המשטרה שחרר את המשיב למעצר בית מלא, והבקשה שבפניי היא להמשך מעצרו באותם תנאים.

טענות באי כוח הצדדים:

באת כוח המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה בנוגע לנהיגתו של המשיב בשכרות, לנסיבות התאונה הראשונה, ולכך שהמשיב נהג ללא רישיון נהיגה תקף, אך חלקה על קיומן של ראיות לכאורה בנוגע לאי הגשת עזרה ואי מסירת פרטים בגין אירוע התאונה הראשונה.

בא כוח המבקשת טען כי המשיב שתה ליטר בירה לפני נהיגתו, והוסיף כי לאחר התאונה המשיך המשיב בנסיעה, ולא האט את מהירות נסיעתו. לנהג המעורב בתאונה השנייה, הייתה גרסה ברורה לפיה הגלגל הקדמי ימני התפוצץ לאחר התאונה הראשונה, ובעקבות כך איבד המשיב שליטה ופגע ברכבו מאחור. אותו נהג אף טען כי המשיב פנה אליו והציע לו תשלום כספי ובלבד שלא יפנה למשטרה, דבר המלמד כי המשיב ניסה לחמוק מאחריותו נוכח נהיגתו בשכרות.

ב"כ המשיב טענה כי לא מן הנמנע כי נהיגתו של הנהג המעורב בתאונה השנייה, אשר נסע אחרי המשיב לאחר התאונה הראשונה ועקף אותו, היא שגרמה למשיב לאבד שליטה.