מ"ת 62403-07-14 מדינת ישראל נ' אבו כף (עציר) ואח'

בפניי בקשה לעצור את המשיב 1 עד תום ההליכים. נגד המשיב 1 הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה ללא רישיון.

בא-כוח המשיב מודה בקיומן של ראיות לכאורה, ולפיכך יש לדון כרגע בעילת המעצר. המשיבה טוענת לעילת מעצר של מסוכנות, וכן לעילת מעצר בגין חשש להימלטות מן הדין.

מעיון בכתב האישום עולה כי המשיב נהג ללא רישיון, וכאשר ביקשו השוטרים לעכבו הוא השתולל והתנגד תוך שמניף את ידיו ורגליו לכל עבר.

מעורבים נוספים הצטרפו וניסו למנוע מהשוטרים לעצור את המשיב.

המשיב המשיך להתנגד ותקף את השוטרים בכך שהכה שני שוטרים במכת אגרוף בפניהם.

באת-כוח המבקשת ציינה כי לשוטרים לא נגרמו חבלות שתועדו במסמכים רפואיים. כמו כן הודתה בהגינותה כי העבירה המיוחסת למשיב – תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות – אינה מיוחסת לו בגין רף האלימות אלא בגין העובדה שהתקיפה בוצעה עת התנגד למעצרו.

המשיב הינו בן תשע עשרה, ואין מחלוקת שהוא נעדר עבר פלילי.

מצאתי כי קיימת עילת מעצר מסוג מסוכנות, שכן מדובר במשיב שהלם בשוטרים במהלך ביצוע תפקידם. לא מצאתי כי קיימת עילת מעצר בגין המלטות מן הדין. המשיב באופן ספונטאני התנגד לשוטרים שבאו לעצרו. המשיב בחור צעיר שמשפחתו נמצאת בארץ ולא סביר שבגין העבירות נשוא התביעה ינסה להימלט מן הדין.

בצד קביעת עילת מעצר חובה עליי לבחון האם אין בעניינו של המשיב חלופה שתוכל לאיין או למצער לצמצם את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, והתשובה לכך בענייננו היא חיובית.

המשיב הינו בחור צעיר, ללא כל הרשעות קודמות. האלימות המיוחסת לו אכן אין להקל בה ראש, אולם היא לא מצויה ברף הגבוה.

בפניי הוצגה חלופת מעצר, ואני סבור שהיא ראויה. המדובר באביו של המשיב ובבן דודו. אלו נחקרו בפניי, ושוכנעתי, לאחר שאלות שנשאלו על-ידי ושאלות שנשאל האב על-ידי באת-כוח המבקשת, כי הם מבינים את המוטל עליהם ומסוגלים לבצע אותו.