מ"ת 61931-03-15 ואח' מדינת ישראל נ' שימול(עציר) ואח'

הרקע

1.לפניי בקשה להורות על מעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם. הבקשה הוגשה ביחד עם כתב אישום, המייחס למשיבים עבירת רצח (עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 [החוק]), וכן עבירה של קשירת קשר לפשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק).

2.חשוב במקרה דנן לפרט את השתלשלות העניינים שהביאה אותנו עד הלום: נגד המשיבים הוגש כתב אישום קודם, ביום 4.1.15, אשר ייחס להם באישום אחד עבירות של ניסיון לרצח בצוותא חדא (עבירה לפי סעיף 305(1) בצירוף סעיף 29(א) לחוק), ועבירה של קשירת קשר לפשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק), ובאישום אחר יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ופגיעה בפרטיות בצוותא חדא (עבירה לפי סעיף 2(1) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, בצירוף סעיף 29(א) לחוק). גם שם הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים (מ"ת 3930-01-15) ודנתי במסגרתה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. בהחלטתי מיום 15.2.15 קבעתי שקיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים [ההחלטה הקודמת]. נוכח קיומה של חולשה מסויימת בראיות לגבי האישום הראשון (שם) וחרף עילת המעצר העוצמתית, הוריתי על קבלת תסקירים משירות המבחן לגבי שני המשיבים, על מנת לבחון אפשרות שחרורם לחלופת מעצר. נקבע מועד לדיון בתסקירים ליום 9.3.15, אלא שבהגיענו למועד התברר שהמשיבים נעצרו ב"מעצר ימים" בנוגע למעשים מושא התיק דנן. לפיכך, לבקשת המשיבים, לא התקיים דיון בתסקירים, המשיבים הסכימו להמשך מעצרם, וזאת - עד אשר תתבהר התמונה. ביום 30.3.15 הוגש כתב האישום הנוסף. בהמשך אוחדו שני כתבי האישום באופן שכתב האישום החדש הפך לאישום הראשון בכתב האישום המאוחד. המשיבים ביקשו מספר דחיות על מנת לאפשר לסנגוריהם להיערך לדיון בשאלת קיומן של ראיות לכאורה באישום הראשון, וביום 15.6.15 התקיים דיון בעניין זה, אך ורק בנוגע לאישום החדש, שטרם נדון. בא כוחו של משיב 2 ביקש לאפשר לו להשלים טיעוניו לגבי משיב 2, והדבר נעשה ביום 22.6.15. מובן, כי קביעותי לגבי האישומים הקודמים (אישומים 2 ו-3 בכתב האישום המאוחד) בעינן עומדות והדבר חשוב, מאחר שהאישום הראשון (החדש) מתבסס, בין היתר, על מעשים שכבר נדונו. לכן יהיה מקום לפרט את החלקים הרלוונטיים באישומים הישנים.

ההחלטה הקודמת

3.בכתב האישום קבעתי שיש ראיות לכאורה לכל הפרטים הבאים:

המשיבים הם בני חבורה אחת [חבורת שימול], ואברהם (ויוי) אטיאס ואיגור יונייב הם בני חבורה אחרת - [חבורת אטיאס]. בין שתי החבורות קיים מזה שנים סכסוך מתמשך, במסגרתו פעלו הצדדים לפגיעה הדדית זה בזה, בעיקר באזור העיר פתח תקווה [הסכסוך].

במסגרת הסכסוך וכדי לעקוב אחר בני חבורת אטיאס ולפגוע בהם, הצטיידו המשיבים בחודש אוגוסט 2014 במכשיר מעקב. בחודש אוקטובר 2014 הצטיידו המשיבים בשני מכשירי מעקב נוספים. מכשיר המעקב הראשון, שנרכש באוגוסט [מכשיר 1 או מכשיר המעקב], הוא הרלוונטי לאישום החדש ועל כן אתמקד בו. מכשיר 1 היה בעל IMEI ("מספר ברזל") 013227000241798 [ברזל 1798], והושם בו מספר SIM ("סים") 054-8643971 [סים 971].

מכשיר המעקב נמכר למשיבים עם נרתיק (פאוץ') מגנטי, המאפשר הצמדתו לכלי רכב. בעל השליטה על המכשיר יכול להתחקות אחר מיקומו של הנעקב, אשר לרכבו הוצמד מכשיר המעקב, באמצעות גלישה באפליקציית EZfinder [EZ], לאחר שהוזנו לאתר מספר נתונים, לרבות סיסמא. מכשיר המעקב משדר את מיקומו לשרת בזמן אמת, ומציג את מיקומו המדויק על גבי מפת רחובות. בעל השליטה על מכשיר המעקב יכול לקבל אל המכשיר הנייד שלו את מיקומו של הנעקב בכל זמן נתון. עם הפעלת המכשיר, הוא שולח איתותים ("פולסים"). האיתות הוא בתדירות של פעם בשעה, כל עוד כלי הרכב שאליו הוצמד המכשיר - נייח, ובתדירות של פעם בדקה, כאשר המכשיר בתנועה.

עד כאן הפרטים שרלוונטיים ישירות לאישום החדש.

4.למען שלמות התמונה אוסיף שבכתב האישום הקודם נטען באישום הראשון (שם. כיום - האישום השני) שהמשיבים קשרו קשר לרצוח את אטיאס. לפיכך הצמידו את מכשיר המעקב השני (אחד מאלה שנרכשו באוקטובר) לרכבו של אטיאס, כדי להתחקות אחר תנועותיו, ולעקוב אחריו. הם גם הצטיידו במטען חבלה. ביום 31.10.14, סמוך לשעה 13:30, החנה אטיאס את רכבו בחניון ברחוב צלח שלום בפתח תקווה ועלה לבית סמוך לבקר את חברו. בסמוך לאחר מכן הצמידו המשיבים, או מי מטעמם, את מטען החבלה לרכב של אטיאס, בתחתית הרכב באיזור כסא הנהג. סמוך לשעה 14:07 שב אטיאס לרכבו. הוא בדק את הרכב, כפי שנהג לעשות על רקע הסכסוך, ומשהבחין במטען החבלה, נמלט בריצה מהמקום. מיד לאחר מכן הפעילו המשיבים, או מי מטעמם, את מטען החבלה, והוא התפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ נפער ברכב של אטיאס חור בגודל 60 X 60 ס"מ, חלקי רכב הועפו למרחק של עד 30 מטר בהיקף הזירה, גג הרכב נתלש, כסא הנהג הועף למרחק 22 מטר ועל גבי הכביש, מתחת למוקד הפיצוץ, נפער מכתש. בנוסף נגרמו נזקים כבדים לכלי רכב נוספים שחנו בקרבת הטויוטה.

באישום השני (שם. כיום - האישום השלישי) נטען שבסמוך ליום 7.11.14, על רקע הסכסוך, קשרו המשיבים קשר ביניהם לפגוע ביונייב. עובר ליום 17.11.14 הצמידו המשיבים, או מי מטעמם, לרכב יונייב את מכשיר המעקב השלישי ובאמצעותו עקבו אחר יונייב, כדי לפגוע בו. ביום 17.11.14 עוכבו המשיבים על ידי המשטרה ביחד עם אחרים מחבורת שימול. במועד זה נתפס מכשיר טלפון של משיב 1, שמספרו 054-8632288 [טלפון 2288]. בתוך הטלפון נמצאה תמונה עם פרטי מכשיר 3, לרבות שם משתמש וסיסמא. באמצעות נתונים אלה איתרה משטרת ישראל דרך אפליקציית EZ את רכבו של יונייב ברחוב בורמה בתל אביב, ומצאה את מכשיר 3 בתוך נרתיק מגנטי, כשהוא מוצמד אל חלקו האחורי של הרכב, בין המרכב לפגוש.