מ"ת 61226-11-16 ישראל נ' אוחנה(עציר)

בפניי בקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים בעניינו.

כתב האישום

נגד הנאשם הוגש ביום 27.11.16 כתב אישום המייחס לו עבירה של סחר בסם מסוכן בצוותא עם אחר (שהוא נאשם 1 בכתב האישום ומיוחס לו גם אישום נוסף). כתב האישום מתאר אירוע מיום 11.8.16 במהלכו מכרו הנאשמים לסוכן סם מסוכן מסוג מריחואנה במשקל 106.7 גרם נטו בתמורה ל- 7,000 ₪. כתב האישום מתאר את הקשר שבין הסוכן לנאשם 1 שהוביל לכך, שתואמה נסיעה של הסוכן במונית אותה נהג רון גולדסמן (להלן: רון) אל כתובת ביתו של הנאשם שבפניי, שם המתין לו הנאשם ומסר לסוכן את הסם. רון הועמד לדין בנפרד.

הבקשה והדיון מיום 5.12.16

המאשימה עותרת למעצרו של הנאשם עד תום ההליכים וטוענת כי קמה בעניינו חזקת מסוכנות. המדינה מפנה להרשעות הקודמות של הנאשם הכוללות 4 הרשעות בעבירות מגוונות, אף שאין בהן עבירות סמים. הרשעה אחרונה של הנאשם היא מינואר 2016.

ב"כ הנאשם הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו ועתר בפניי לשחרר את הנאשם לחלופת המעצר שהוצעה ושהוצגה ביום 5.12.16 וזאת מבלי להזדקק לתסקיר של שירות המבחן קודם לכן.

ב"כ הנאשם הפנה את ביהמ"ש לאסמכתאות מהן ביקש ללמוד כי בנסיבות הנטענות בהן עולה מכתב האישום כי המשיב פועל לכל היותר בשליחותו של אחר, לא קשור לעסקאות הסמים, הוא אינו דומיננטי בהן ומעורבותו בעולם הסמים מינורית. נטען, כי הנאשם לא היה יעד במבצע, הוא לא שוחח עם הסוכן והסוכן אינו מכיר אותו. עוד נטען, כי לנאשם אין עבר בעבירות סמים. על כן נטען, כי מתקיים החריג המאפשר שחרור לחלופה מתאימה, גם ללא תסקיר. בנוסף, הועלתה טענת אפליה ביחס לרון, המשוחרר בתנאים חרף מעורבותו בעסקאות.

ב"כ הנאשם טען כי המשיב איש משפחה, יש לו 5 ילדים ועל כן, לא מוצדק להותיר את הנאשם, העצור כבר כ-3 שבועות, במעצר לפרק זמן נוסף עד לקבלת תסקיר.

המאשימה בקשה מביהמ"ש שלא לבחון את החלופה במעמד הדיון, ולהורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים. לטענת המאשימה, ממכלול הנסיבות של התיק עולה כי הנאשם מעורה בעסקאות הסמים ומעביר לסוכן סמים שזמינים לו. המדינה מפנה גם לאישום 1 בכתב האישום שאף שאיננו מיוחס לנאשם, עולה ממנו כי הנאשם נכח במקום ואף פונה לסוכן ושאל אותו : "איפה הכסף?", שעליו להביא לנאשם 1 ואז הלך לקרוא לנאשם 1 ואף אמר לסוכן שנאשם 1 חושש לדבר בטלפון באופן ישיר.