מ"ת 61164-02-15 מדינת ישראל נ' דנה(עציר)

1.לפניי בקשה להורות על שחרורו של המבקש ממעצר בו הוא נתון מאז 4.2.15.

2.ביום 26.2.15 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירה של יבוא סם מסוכן.

3.ביום 22.3.15 קבע ביהמ"ש (כב' השופטת עטר) כי חרף קיומו של מארג ראייתי, לכאורה, קיימים נתונים המעיבים על עוצמתו. בנסיבות אלה בחן ביהמ"ש חלופת מעצר, והורה על שחרור המבקש לחלופת מעצר, בהתאם להמלצת שירות המבחן.

4.ביום 21.4.15 התקבל ערר שהגישה המשיבה, וביהמ"ש העליון (כב' השופט מזוז) קבע כי הראיות אינן "קלושות" כטענת ב"כ המבקש וספק בעיניו אם "הראיות חלשות" כגרסת בימ"ש קמא ומכל מקום, החולשות עליהן הצביע בימ"ש קמא אינן מכרסמות בתשתית הראייתית. לפיכך הורה על מעצר המבקש עד תום ההליכים.

5.בחלוף כחצי שנה מאז מעצרו הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר.

6.ביהמ"ש (כב' השופטת מרוז) דחה את הבקשה. בהתחשב בחומרת העבירה המיוחסת למבקש, יבוא של 5 ק"ג סם מסוכן מסוג MDMA ובהתחשב בתסקיר שירות המבחן אודות אופיו וזיקתו לשולי החברה.

7.המבקש ערר על החלטה זו וביהמ"ש העליון (כב' השופט דנציגר) החליט לקבל את הערר באופן חלקי וקבע כי על אף שכב' השופט מזוז קבע שקיימות ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל להרשעה ומתקיימת במקרה זה עילת מעצר סטטוטורית המחייבת מעצר עד תום ההליכים. "לא ניתן להתעלם מהחלטתו של ביהמ"ש המחוזי (כב' השופטת ד' עטר) מיום 2.4.15 בה הורה בימ"ש על שחרור העורר לחלופת מעצר. ההחלטה דנן התבססה על המלצת שירות המבחן שסבר שיש בחלופת המעצר שהודעה ונבחנה (מעצר בית מלא בבית אמו) כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר."

בהמשך ציין ביהמ"ש כי החליט לתת משקל לעברו הנקי של העורר ולעובדה שמאז מעצרו חלפו שבעה חודשים ושההליך עוד עשוי לארוך זמן רב, ועל כן קיבל את הצעת ב"כ המבקש שיוכן תסקיר משלים ויונח בפני ביהמ"ש המחוזי שישקול אם יש מקום להורות על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר.

8.בתסקירו שהוגש מציין שירות המבחן כי מדוח השירות הסוציאלי במקום מעצרו של המבקש עולה כי הוא עצור באגף נקי מסמים; לא נרשמו לו הפרות משמעת; השתתף במספר סדנאות בהנחיית קצינת החינוך; ומזה כחודשיים משמש כמסייע במתן שיעורים לעצורים המתקשים בשפה העברית.

בשיחה עם המבקש (ובשונה מהמפגש הקודם) התייחס המבקש לנסיבות מעצרו ממקום של ביקורת עצמית והכרה באחריות לבחירותיו הבעייתיות. לצד זאת, נראה כי לאור קשריו עם גורמים שוליים וחובותיו בשוק האפור, וכן קיום דפוסי התמודדות בעייתיים, עדיין קיים סיכון להמשך פנייה לפתרונות במצבי לחץ שונים.