מדינת ישראל נ' מדיגם (עציר)

רקע כללי -

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצרו באיזוק של המבקש המצוי במצב המתואר מיום 19.7.23.

בבסיס הבקשה המקורית של המדינה, בגינה הושם המבקש בתנאים של עצור באיזוק, נהיגתו של המבקש ברכב עת היה פסול לנהיגה.

המדובר בנהיגתו השנייה של המבקש לכאורה בזמן פסילה, כאשר נהיגה זו בוצעה עת נותרו למבקש 15 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות כתוצאה מנהיגתו הראשונה בזמן פסילה.

במהלך שהותו בתנאים של מעצר באיזוק, הגיש המבקש בקשה לאפשר לו "חלון" יציאה על מנת שיסיים לרצות את עבודות השירות שהוטלו עליו, ובקשתו התקבלה.

המבקש סיים לרצות את ענישתו הקודמת, לא נרשמו לחובתו הפרות של מעצרו הנוכחי ומזה שלושה חודשים הוא מכבד באופן מלא את החלטת בית המשפט לגבי תנאיו המגבילים.

טענות הצדדים בתמצית -

בדיון שהתקיים בפני ביום 18.10.23 הסביר ב"כ המבקש כי חלף זמן ניכר מיום 19.7.23 עת הוגדר המבקש "עצור באיזוק" שכן במשך 3 חודשים רצופים אין הוא יוצא מביתו, אין הוא יכול לפרנס את משפחתו שמתקיימת מקצבה זעומה של 1100 ₪ בחודש, מה שהוביל למצוקה קיומית שלו, של אשתו ושל בנו הקטין.

מצב החירום שחל רק החמיר את מצב המשפחה שכן אין הם מצליחים לקבל סיוע מבני משפחה אחרים.

למבקש טרם מעצרו הייתה עבודה מסודרת במפעל "עוף עוז" והוא מבקש "חלון יומי" קבוע שיאפשר לו יציאה לעבודה כדי לקיים את משפחתו.

לדיון התייצב מעסיקו ואדם נוסף שהתחייבו לשמש כמפקחים על המבקש במהלך שעות עבודתו והביעו בפני נכונות להיות ערבים צד ג' שלו.

שני הערבים נמצאו בבדיקה של המדינה נעדרי עבר פלילי וכשירים לפיקוח.

ב"כ המדינה התנגדה לבקשה וטענה כי רף מסוכנותו של המבקש הוא כזה שאינו מצדיק שינוי בתנאי מעצרו באיזוק.

לשיטת המדינה, מדובר במי שבפעם השנייה נהג בזמן פסילה כאשר תלוי כנגדו מאסר מותנה והוא ביצע עבירה זו (לכאורה) כאשר הוא ריצה מאסר בדרך של עבודות שירות.

בנסיבות אלה ולאור הפרשנות שנתן בית המשפט העליון למצב של "חלון" , אין המדובר ב"צורך חיוני" המצדיק את אישור הבקשה, ובית המשפט התבקש לדחות אותה.