מדינת ישראל נ' עווידה (עציר)

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו וזאת על פי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו – 1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות כדלקמן:

נהיגה בזמן פסילה – עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, התשכ"א - 1961.

נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע משנת 1999 – עבירה על סעיף 10א לפקודת התעבורה, התשכ"א – 1961.

נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף – עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל – 1970.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 19.9.16 נשפט המשיב בבית משפט השלום – כפר סבא בתיק ת"פ 26870-11-15 ונידון בנוכחותו בין היתר, לפסילה בפועל למשך 32 חודשים, אשר תחל מיום שחרורו ממאסר - 13.8.17.

נטען כי בתאריך 10.12.17 בשעה 15:10 לערך, נהג המשיב ברכב פרטי מסוג פולקסווגן מ.ר. 3967007 בנתניה, רח' ארלוזורוב מכיוון דרום לכיוון צפון.

המשיב מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1994 ולחובתו 32 הרשעות קודמות בתעבורה, ביניהן הרשעות חוזרות בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, הרשעות חוזרות בעבירה של נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע, רישיון רכב שפקע, נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת איסור שימוש, עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף וכו'.

למשיב עבר פלילי בגין הפרת הוראה חוקית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, שימוש בכוח למניעת מעצר, הסעת תושב זר, פריצה, זיוף בכוונה לקבל דבר במרמה ועוד.

לטענת המבקשת קיים סיכון מנהיגתו של המשיב וחשש סביר כי שחרורו של המשיב או אי מעצרו יסכן את בטחון הציבור והמשתמשים בדרך, שכן גם מאסר על תנאי בן 5 חודשים מתיק ת"פ 26870-11-15 לא הרתיעו מלשוב ולנהוג לכאורה.