מ"ת 6006-04-15 מדינת ישראל נ' זנון(עציר) ואח'

1.בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו על רקע כתב אישום המייחס לו, יחד עם אחרים, ביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, יבוא סמים מסוכנים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

2.בתמצית, בכתב האישום נטען, כי במועד שאינו ידוע למאשימה, קשרו המשיב והנאשמים 1 ו-2, יחד עם אחרים ישראלים שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן:״האחרים״), ויחד עם אחרים תושבי ירדן (להלן:״הירדנים״), לייבא מירדן לישראל סם מסוכן מסוג חשיש בכמות מסחרית.

נטען, כי במסגרת הקשר, בתאריך 23/3/15 סמוך לשעה 19:50 הגיעו המשיבים ולפחות אחד מהאחרים (״להלן: הקושרים״), ברכב מסוג ג׳יפ מיצובישי ״פאג׳רו״ אשר נשא בחלק הקדמי והאחורי של הרכב לוחיות רישוי שונות, לכיוון מפגש הגבול שבין ירדן לישראל ונסעו לכיוון הגבול. בד בבד הגיעו מי מהירדנים אל הגבול מהצד הירדני, כשהם נושאים עימם שלושה שקים אשר הכילו סם מסוכן מסוג חשיש: שק ובתוכו 122 אריזות המכילות סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 19.69 ק״ג; שק ובתוכו 121 אריזות המכילות סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 19.686 ק״ג; שק ובתוכו 121 אריזות המכילות סם מסוכן מסוג חשיש במשקל כולל של 19.553 ק״ג.

נטען, כי בשלב מסוים במהלך הנסיעה בשטח העפר, ירדו מי מהקושרים מהרכב וצעדו לפניו, וזאת כיוון שהרכב נסע ללא אורות. לאחר שהקושרים הגיעו סמוך אל הגבול, הרכב נעצר. שלושה מהקושרים ניגשו אל הגבול וקיבלו מהירדנים את הסמים המסוכנים, חזרו אל הרכב והעמיסו את שקי הסמים לתוך הרכב. הקושרים נסעו מהמקום כשאורות הרכב כבויים, ושניים מהם, לסירוגין, רצים לפני הרכב על מנת לסמן לו את נתיב התנועה בשטח עפר.

נטען, כי שוטרי יחידת הימ״ס במסגרת פעילות משטרתית יזומה, עקבו אחר הרכב באמצעות מסוק. משהבינו הקושרים כי המסוק עוקב אחריהם, הדליקו את אורות הרכב ופתחו בנסיעה מהירה כדי להתחמק מהשוטרים ולהימלט עם הסמים. בשלב מסוים במהלך הנסיעה בשטח העפר, נתקע הרכב בתוואי השטח ונעצר. הקושרים יצאו מהרכב ונמלטו מהמקום. לאחר שהמסוק נחת בקרבת הרכב, ירדו חלק מהשוטרים ופתחו בסריקות. הסמים נתפסו בתוך הרכב. המשיב נמלט מהמקום בריצה ולבסוף נמצא על גבי עץ לידו. הנאשמים 1 ו-2 נעצרו גם.

3.בא כוח המבקשת עתר להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. נטען, כי התשתית הראייתית קושרת את המשיב הן לג'יפ והן לסמים. עיקר התשתית נסמכת על תיעוד האירוע בצילום וידיאו במסגרתו נראה רכב הג'יפ והדמויות כמתואר בכתב האישום; דוחות שוטרים אשר עצרו את המשיבים, כאשר המשיב נתפס שכשהוא תלוי על עץ. דו"ח נתוני תקשורת ואיכונים- מהם עולה כי המשיב היה בקשר עם המשיב 1. כמו כן, בניגוד לטענת המשיב כי היה בדרכו לעבודה, מעסיקו מסר בהודעתו כי המשיב שלח לו בצהריים מסרון לפיו הוא לא יגיע לעבודה; חוו"ד מומחה לעניין הסמים שנתפסו.

אשר לגרסת המשיב נטען, כי כששאלו אותו לגבי נסיבות הגעתו, טען כי היה בדרכו למסעדת "אתנחתא" שבמצפה רמון והוא תפס טרמפ, ובמהלך הנסיעה נדרש לשלם 200 ₪ ואז הושלך מהרכב. נטען ,כי גרסתו של המשיב נסתרת על ידי סרטון הוידיאו, שכן הרכב לא נראה נוסע במשך חצי שעה לפחות. מה גם, הסברו לפיו ראה מסוק, ולכן עלה על עץ- הינו הסבר בלתי סביר. עוד נטען כי נתפס ט.א. של המשיב על הרכב, כך שאינו יכול לטעון "שנזרק" לכאורה מהרכב אחר.

אשר לעילת המעצר נטען, כי המעשים המיוחסים למשיב ונסיבות ביצועם לכאורה מקימות כנגד המשיב עילת מעצר סטטוטורית.

4.בא כוח המשיב מנגד טען, כי לא קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב, ולמצער מדובר בתשתית ראייתית בעלת עוצמה נמוכה המצדיקה שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. ראשית נטען, כי אין בחומר החקירה כל ראיה ישירה הקושרת את המשיב לשקי הסם או לג'יפ בו נמצאו השקים. מה גם, המשיב לא זוהה כאחד האנשים שהיו בתוך הג'יפ, או כמי שירד מהג'יפ על מנת לקבל את שקי הסם מהירדנים. כך הם פני הדברים גם ביחס לזיהוי המשיב כמי שהוביל את הרכב והכווין את הנהג שנסע ללא אורות. עוד נטען, כי השוטרים שעקבו אחרי הג'יפ דיווחו על הנהג ואדם נוסף שישב לידו שלא זוהה, היינו, בג'יפ לא היו שלושה אנשים כטענת המבקשת. כך שלא ניתן לדחות על הסף את גרסת המשיב כי לא הגיע למקום בג'יפ, אלא נחטף והוסע למקום על ידי אלמוני. שנית, נטען, כי המשיב נמלט מרודפיו וזאת מאחר וחשש כי נקלע למקום בו הצבא מתאמן ולכן פחד שיזיקו לו. שלישית, אשר לטיב ההכרות עם המשיבים נטען, כי המשיב הכחיש כל היכרות עם המשיבים 1 ו- 2. כמו כן, בעת מעצרם הם נתפסו במרחק רב זה מזה, מבלי שהוכח קשר ביניהם. רביעית, אשר לפלטים ואיכוני השיחות נטען, כי לא הוכנה ולא הוגשה כל חוו"ד מומחה הנוגעת לפלטים האלה ולא ניתן להסיק מהם מעבר למה שרשום שם. לעניין זה נטען, כי אומנם ממכשיר הטלפון הנייד ששויך למשיב, היו שיחות טלפון למכשיר טלפון נייד שנמצא בשימושו של המשיב 1. עם זאת, מדוחות התקשורת של הטלפון הנייד ששוייך למשיב עולה, כי התקיימו שיחות טלפון לאחר מעצרו, כך שלא המשיב הוא אשר משתמש בטלפון הנייד, אלא מאן דהוא. כך הם פני הדברים גם ביחס לשיחות הטלפון לטלפון הנייד של סמי- המעביד של המשיב. חמישית, אשר להימצאות ט"א של המשיב על הג'יפ, נטען, כי המסמך שהוטח בפני המשיב בחקירותו בדבר הימצאות הט"א הינו מסמך בלתי חתום מטעם מז"פ נגב, אינו ערוך כחוות דעת, ועורך המסמך אינו עד תביעה. כך שלא ניתן להסתמך על חוות דעת זו בשלב המעצר, בטרם המאשימה ביקשה לתקן את כתב האישום בפני המותב הדן בתיק העיקרי. שישית, נטען כי ישנה סתירה בדוחות השוטרים דוידוב וועקנין לעניין תפיסת הסם. בעוד השוטר דוידוב דיווח על שני שקי סם שהכניס לתוך הרכב המשטרתי, השוטר ועקנין דיווח על שלושה שקים. עוד נטען, כי ישנן סתירות בדו"ח שרשרת הסם, למשל כך שלא ניתן לקבוע שהשקים הוצאו מהג'יפ, אלא ייתכן ונלקחו ממקום אחר.

עוד הפנה ב"כ המשיב לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המשיב- בן 18 ועשרה חודשים, רווק, נעדר עבר פלילי, זו הסתבכותו הראשונה עם החוק.